יצאתי לחפש את האתונות ותראו מה מצאתי (קראנץ שוקולד ועוגיות קינמון)

זה היה צריך להיות פוסט על קראנץ שוקולד (גם זה יהיה) אבל בגלל תבנית לא צפוייה בעלילה, או ליתר דיוק, העדרה של תבנית, יצא משהו אחר לגמרי, משהו שכבר כמה חודשים אני מחפש ולא מוצא שום דבר שנראה לי. אז לפני מספר חודשים, ישבנו עם עוד זוג חברים בבית קפה ואני הזמנתי עוגת שמרים עם קינמון. מעין שבלול קינמון (עכשיו כולם חושבים – מה הוא עושה עניין מסינבון) אבל עשוי מבצק שמרים (נו ברור…). העניין שהבצק מצד אחד היה בצק שמרים, אבל מצד שני היתה לו קריספיות מיוחדת שהורגשה בכל ביס. רצועה רצועה, קרעתי מהמאפה עד שלא נותר דבר (העובדה שהבת שלי, היא אחת החברות הטובות ביותר של ביתה של בעלת בית הקפה זה כבר סיפור אחר).

את המתכון הזה, אל תכינו כשהאורחים מודיעים לכם שהם בדרך, אלא אם הם זה עתה, עלו על טיסה טראנס אטלנטית. זה בצק שדורש השקעה אבל שווה כל דקה של השקעה. כבר עברו שלוש פעמים מאז שהכנתי את הקראנץ הזה על פי המתכון של עוגיו.נט (וגם הבטחתי לה שאני אכתוב על זה פוסט) ודווקא הפעם, קרה הנס הגדול. אם אתם מתכננים להכין קראנץ שוקולד, זה המתכון המושלם (ותוסיפו אותו כבר עכשיו ל- To Do שלכם), קחו בחשבון שצריך הרבה זמן כדי לקפל את החמאה, לתת לה להתקרר ולחזור על הקיפולים כמה פעמים.

להכנת הבצק רצוי מאוד להכינו במיקסר, אבל גם לישה ידנית בהחלט אפשרית. תתחילו בלישה של ארבע כוסות ועוד שתי כפות קמח לבן (כוס = 250 מל”ל), כף שמרים יבשים (או שלושים גרם שמרים טריים), חצי כוס פחות כף סוכר, מאה גרם חמאה רכה, מיכל שמנת חמוצה או 200 מל”ל חלב (הכנתי גם עם זה וגם עם זה. יוצא מצויין עם שניהם. אפשר גם גבינה לבנה או יוגורט), כפית מלח, שתי בייצים, כף רום וכפית תמצית וניל (אני וויתרתי – לטעמי לא מורגש).

כאשר הבצק מוכן, נרדד את הבצק על משטח מקומח לעלה גדול בגודל של 15X45 ס”מ.

על מחצית מהעלה, נמרח בצורה אחידה מאה וחמישים גרם של חמאה רכה

ונקפל את החצי ללא החמאה על החצי עם החמאה.

עכשיו נרים בעדינות את החלק המרוחק (החלק הסגור) ונקפל שליש ממנו כלפי מרכז העלה. את השליש שנותר לא מקופל, נקפל על העלה (יש תמונות בהמשך). נכניס את הבצק לקירור, לחצי שעה עד שעה, עד לקירור החמאה.

לאחר קירור החמאה, נרדד שוב את הבצק לעלה והפעם נקפל אותו לארבע. ניקח רבע אחד ונקפל אותו למרכז העלה ואת הרבע השני, נקפל גם לכיוון המרכז.

אחרי שמתקבלת צורת הספר, נסגור את הספר ונחזיר לקירור לעוד חצי שעה עד שעה.

אחרי קירור נוסף, שוב נרדד את הבצק לעלה ושוב נקפל שלושה קיפולים: שליש ימני לכיוון מרכז העלה

וסגירה של השליש השמאלי:

זהו. הבצק כמעט מוכן. נכסה את הבצק ונכניס ללילה למקרר (שכחתם שזה בצק שמרים שצריך לתפוח?) אחרי לילה במקרר, הבצק יתפח ועכשיו אפשר להמשיך. נחלק את הבצק לשלושה חלקים שווים בגדלם:

ניקח כל חלק מהבצק ונרדד אותו לעלה גדול ודק על משטח מקומח קלות (אל תגזימו בקמח)

עכשיו, אתם יכולים להתפרע עם המילויים. אצל עוגיו.נט יש מגוון רחב של מליות. אני בחרתי רק נוטלה. את הנוטלה חיממתי מעט במיקרו כדי להקל על המריחה שלה.

וכעת מגלגלים את הרולדה מהחלק המרוחק שלה לכיוון שלכם. כאשר אתם מגלגלים, הדקו את הרולדה כמה שיותר.
ניקח סכין חד ונחצה את הרולדה לאורכה.

(עכשיו תסלחו לי על איכות התמונה, אבל בחרתי בכל זאת להציג אותה כדי שתבינו על מה אני מדבר)
נניח מחצית אחת של הרולדה בהצלבה על המחצית השניה.

ןנעביר את החלק העליון אל מתחת לחלק התחתון:

נחזור על אותה הפעולה עם הצד השני. את השוליים נהדק אחד לשני ובמידה והקראנץ יצא ארוך מאורך התבנית, קפלו את השוליים אל מתחת לקראנץ. את הקרנץ המוכן נעביר בעדינות לתבנית אינגליש קייק מרוחה קלות בחמאה וניתן לקראנץ לתפוח. זה יהיה זמן מצויין להדליק את התנור ולחמם אותו למאה ושמונים מעלות.

ולמלוכה…

מאחר ובמהלך האפיה גיליתי שחסרה לי תבנית אחת, החלטתי להכין מלית של קינמון על ידי ערבוב חמישים גרם חמאה רכה, יחד עם שלוש כפות סוכר חום וכף קינמון. את המלית מרחתי על העלה, גלגלתי ופרסתי לפרוסות בעובי של בערך 2.5 ס”מ.  את הפרוסות, יש להניח על תבנית אפיה עם נייר אפיה תוך כדי שמירת מרחק בין הפרוסות מאחר והם עוד יתפחו.

במידה ויש לכם קלף, זאת תהיה הזדמנות מעולה להשתמש בו על מנת לנקות את כל שאריות הבצק מהשיש. לפני שמעבירים סמרטוט רטוב, פשוט גרדו את כל שאריות הבצק והקמח וזה יקל עליכם את מלאכת הנקיון (האהובה).

לאחר שהקראנצ’ים תתפחו להם, נאפה כשלושים עד שלושים וחמש דקות, לא לפני שנמרח אותם בביצה טרופה.


מישהו בא לקפה?

קראנץ שוקולד (ובצק לשבלולי קינמון מושלמים)