לפני מספר שבועות, נגמרה לה הצנצנת האחרונה של ריבת תות שדה, שהוכנה לה בשלהי החורף הקודם. במהלך הקיץ והסתיו, יכולנו להרגיש לפעמים, רק לרגע קטן, את החורף. זה קרה כל פעם שפתחנו את צנצנת ריבת תות שדה. לא משנה, אם זה היה לכריך של הילדה לגן, למרוח על פתי-בר לקפה של אחרי הצהרים, או למרוח על פנקייק בשבת בבוקר. לפני מספר שבועות, נגמרה לה הצנצנת האחורנה של ריבת התות.
השבוע, במהלך הביקור השבועי בשוק, נתקלתי סוף סוף בתות שדה במחיר סביר (עשרה ש”ח לקילו אם אתם מתעקשים) שיועדו להכנת ריבה.
את המתכון לריבה שאני מכין, פירסם בעבר מאיר, מהמטבח של מאיר השמן והיתרון של הריבה, הוא שהריבה שומרת על צבעה האדום של התות, ולא מקבלת צבע חום-קרמלי. את התותים, אני נוהג לחתוך בהתאם לגדלם. אני לא אוהב חתיכות גדולות מדי של תות בריבה ולכן, אני חותך את התותים לרבעים ואם הם ממש גדולים, אז גם לשמיניות. להכנת הריבה (ובאופן כללי) אני שוטף את התותים היטב ומשתדל גם לסלק שאריות של עלים, פרחים ותותים שראו ימים טובים יותר. לאחר שכל התותים נוקו ונחתכו, נערבב את התותים עם סוכר ביחס של שבע מאות גרם סוכר על כל ק”ג (נטו) של פרי. בהרבה מתכונים של ריבות (בעיקר מתכונים ישנים) היחס בין הפרי לסוכר הוא אחד לאחד – כלומר, על כל ק”ג פרי משתמשים בק”ג של סוכר. לטעמי, הריבות יוצאות מתוקות מדי, ודי ביחס של שבע מאות גרם סוכר לק”ג פרי על מנת לשמר את הפרי. בקערה גדולה נסדר שכבה של פרי ועליה שכבת סוכר. עוד שכבת פרי ועוד שכבת סוכר וכך, נסדר עד שנגמור את כל התותים והסוכר.
נסגור את הקערה (בין עם מיכסה או שפשוט נניח צלחת גדולה) ונאחסן במקרר ללילה (או לפחות לשמונה שעות). בזמן שהתותים והסוכר ינוחו להם, התותים יגירו את נוזליהם לקערה ונקבל סירופ אדום מתקתק בטעם תות.
נסנן את הנוזל מהתותים ונעביר את הנוזל לסיר גדול בעל תחתית עבה. יש סיכוי גדול מאוד, שחלק מהסוכר לא נמס לו ויתקבלו מספר גושי סוכר בתותים. את גושי הסוכר, יש להעביר לסיר עם הסירופ. אם כמה תותים יגיעו לסיר, לא יקרה כלום. סוף העולם עדין רחוק.
עכשיו, את הסיר עם הסירופ, נביא לרתיחה ונמשיך לבשל עשר דקות על להבה בינונית – נמוכה. לאחר עשר דקות, נוסיף את התותים, נגביר את הלהבה ונביא שוב לרתיחה.
לאחר הרתיחה השניה, נוסיף מיץ מלימון אחד בינוני וננמיך שוב את הלהבה ונבשל את הריבה עד אשר הריבה מוכנה (הסבר עוד רגע). בזמן שהריבה מתבשלת,ניקח שתי צלוחיות קטנות ונכניס למקפיא וגם נעקר מספר צנצנות (תלוי בכגודל שלהן) על ידי שיטפת היטב במים וסבון ואז ניצוק מים רותחים על הצינצנות והמכסים. ניתן למים הרותחים להתקרר מעט ואז נרוקן את הצנצנות וננגב היטב. רגע! לא עם המגבת שלפני רגע ניגבתם איתה את השיש. את הצנצנות יש לנגב עם מגבת נקיה.
אחרי ארבעים וחמש דקות, בערך, נסיר את הסיר מהאש ונוציא צלוחית אחת מהמקפיא. בעזרת כף, נניח מעט ריבה על הצלוחית ונמתין שתי דקות.
לאחר שתי דקות, נעביר אצבע בריבה (קריעת ים סוף):
במידה והפס נעלם מיד, הריבה עדין לא מוכנה ונחזיר אותה חזרה להתבשל עוד מספר דקות (בשביל זה שמנו שתי צלוחיות בהקפאה). במידה והפס לא נעלם לו ישר, מזל טוב. הריבה מוכנה. נעביר את הריבה לצינצנות המעוקרות ונשמור את הצנצנות הפוכות עד לצינון הריבה.
