ריבת תפוזי דם בעלת מרקם מושלם וצבע בורדו מדהים

כירים את זה שאתם הולכים לירקן כדי להשלים כמה ירקות שאתם צריכים ועל הדרך מגלים שיש אצלו תפוזי דם אמיתיים, כאלה, בצבע בורדו? ואז מרוב התרגשות אתם קונים את כל מה שיש לו? בערך 5 ק"ג של תפוזי דם? ואז אתם לא יודעים מה לעשות עם כל הטוב הזה? ומכינים סורבה תפוזי דם, ושמים קצת תפוזי דם בסלט פירות והילדים שותים המון מיץ תפוזי דם ועדין נשארים המון תפוזי דם, אז אתם מכינים ריבת תפוזי דם. מכירים?  כי זה בול מה שקרה לי השבוע.

מי שמכיר אותי יודע שהבישול זאת תרפיה עבורי והמון דברים שאני מכין, אני ישר מחלק. אז אם אתם רוצים לקבל צנצנת של ריבת תפוזי דם – תשכחו מזה! זה לא יקרה. הריבה הזאת כל כך מושלמת שאין סיכוי שאני מחלק. אבל יש צנצת אחת למסירה. למי הייתם נותנים אותה? מוזמנים להשאיר תגובה. אולי מישהו יקבל 🙂

ריבת תפוזי דם

הריבה תצא מעולה גם עם תפוזים רגילים, התפוזי דם נותנים לריבה צבע מ-ה-מ-ם! אם אתם מכינים עם תפוזים רגילים, רק תוודאו שהקליפה שלהם לא עבה מידי.

נתחיל עם ק"ג של תפוזי דם (בערך 9 תפוזים) ולימון אחד גדול. נשטוף אותם היטב ונכניס לסיר גדול.

נכסה את התפוזים במים ונביא לרתיחה. לאחר שהמים רותחים, נכסה את הסיר ונבשל על להבה בינונית עד שקיסם עץ שנועצים בתפוזים נכנס ללא התנגדות. כמה ללא התנגדות? כמו חמאה שנשכחה על השיש ביום אביב חם (כן. באותו היום שתכננתם להכין עוגיות ויצאתם מהבית לכל היום ואחרי הצהרים כשחזרתם, החמאה היתה רכה. ככה ללא התנגדות)

נשאיר את התפוזים בסיר להצטנן (זמן מעולה לצאת מהבית לכמה שעות לארוחת צהרים) וכשנחזור, נחתוך אותם לרבעים.

מאחר והתפוזים מאוד רכים, אפשר להסיר את הפרי מהקליפה בקלי קלות. פשוט תופסים בעדינות את הפרי ומושכים משיכה איטית, כמו שמסירים פלסטר או כמן שרמזי בולטון מוריד את העור מהאסירים שלו. את הפרי, נעביר לקערה ואת הקליפה נשמור בצד.

את כל הפרי נעביר למסננת דקה ונתחיל לחשוב מחשבות רעות על אדם שאתם מאחלים לו את כל הרע שבעולם. מעין הכנה לטכס וודו שעוד שנייה נתחיל בו. ברגע שכל הפרי במסננת, נמעך את הפרי כמה שיותר חזק במטרה לאחל כמה שיותר רע לאדם שזה מגיע לו ותוך כדי, לשחרר כמה שיותר מיץ.

לאחר ששחררתם את כל הכעסים שלכם, נלחץ עוד קצת על הפרי כדי לסחוט כמה שיותר מיץ. אפשר להעביר את הפרי לתוך חיתול (כן, אותו החיתול שאתם מכינים בתוכו לבנה) ולהמשיך לסחוט כמה מיץ שרק ניתן.

זוכרים את הקליפות? נחזור אליהן ונחתוך אותן לקוביות קטנות.

זהו. אתם בישורת האחרונה.

עכשיו ניקח את המיץ, את הקליפות ונוסיף 4 כוסות סוכר לתוך סיר עם התחתית הכי עבה שיש לכם. יש לכם קדירת ברזל יצוק? מושלם! זה הזמן לנגב אבק ולהוציא מהארון.

שניה לפני שאתם מתחילים לבשל את הריבה, ניקח 2 צנצנות ונכניס למקפיא.

נתחיל לבשל את הריבה תוך כדי ערבוב על מנת להמיס את כל הסוכר ונביא את הריבה לרתיחה. נבשל את הריבה כ-25 דקות על רתיחה בינונית. אם יש לכם מדחום סוכר, הטמפרטורה צריכה להיות בין 104-110 מעלות.

בזמן שהריבה מתבשלת, נדאג לעיקור הצנצנות. הדרך הכי מהירה (אם כי לא תמיד זמינה) היא למזוג מעט אלכוהול נקי לצנצנת, לסגור אותה ולנער היטב. אם משהו ישרוד את האלכוהול, תשלחו דגימה מהצנצנת ריבה למרכז לבקרת מחלות מדבקות. יש מצב שעליתם על משהו. ב 99.999% מהמקרים, האלכוהול יהרוג את כל המיקרובים.

דרך שניה זה פשוט למזוג מים רותחים לצנצנות. אבל לאט. כבר קרה לי שהזכוכית חטפה שוק טרמי והתנפצה לה. מיזגו מעט מים. חכו כמה שניות ואז מלאו את הצנצנת במים. המתינו דקה, שיפכו את המים והשאירו את הצנצנת הפוכה על מגבת. נקיה! לא את המגבת שלפני שנייה נגבתם איתה את השיש.

רואים את העצבע שלי? רואה איזה יופי הריבה נקרשה? זה סימן שהיא מוכנה. רואים מאחורה את השביל שנוצר בריבה? זה סימן שהיא מוכנה. אם אתם תמיד שואלים את עצמכם איך יודעים מתי הריבה מוכנה, אז הסימן הוא שהשביל נשאר פתוח ולוקח לו זמן עד שהוא נסגר. אל תשכחו שהריבה עוד תתמצק לאחר שתקרר.

כאשר אתם עושים את מבחן הצלחת, כבו את האש. כי אם הריבה כבר מוכנה, אתם לא רוצים לבשל אותה יותר מידי. לא מוכנה עדין? אין בעיה. תמשיכו לבשל.

הריבה מוכנה? יופי. מיזגו אותה בזהירות לצנצנות, סיגרו היטב והיפכו על הראש. זה לא בשביל ליצור ואקום. זה על מנת שהריבה החמה, תרצח את החיידקים שנשארו על המכסה.

רוצים עוד ריבות?

ריבת ורדים מושלמת וטעימה שלא תרצו להפסיק לאכול. בואו תראו.

ריבת לימונים ננסיים ממכרת

ריבת אגסים ווניל מושלמת לאגירת טעמי האביב למשך כל השנה

רוצים גם צנצנת אחת?

תשאירו בתגובות (או של הבלוג או דרך הפייסבוק) את מי הייתם מפנקים עם כזאת ריבה ונראה מי יקבל? איסוף מעמק יזרעאל או נתניה.