פסטה ברוטב עגבניות שרי שאי אפשר להפסיק לאכול

פסטה ברוטב עגבניות זאת אחת המנות שהילדים מאוד אוהבים לאכול אצלינו בבית. זאת מנה שתמיד סוגרת פינה, בין אם בארוחת ערב מהירה, משהו לשהשאיר לילדים לצהרים או אם חוזרים בשבת מהים או הבריכה וכולם גווועים ברעב אז שולפים את המתכון לפסטה ברוטב עגבניות ומכינים בכמה דקות.

עובדת איתי בעבודה מישהי שלמשפחתה יש משק וככה יוצא שפעם בשבוע מזמינים דרכה פירות וירקות הישר מהמגדלים וככה גם עוזרים למגדלים וגם מקבלים ירקות ופירות מעולים. עבניות השרי תמר שלהם מתוקות להפליא וכל פעם שאני קונה כמה ק"ג מהעגבניות הללו, לפחות ק"ג אחד אני אוכל כבר בעבודה.

פסטה ברוטב עגבניות, זאת אחת הפסטות הקלות ביותר להכנה ולא לוקח יותר מעשר דקות להכין אותה. אז אם אתם ממהרים ורוצים להכין ארוחת ערב מהירה זאת מנה מושלמת וגם לא צריכים יותר מ-5 מצרכים להכנתה (לא שמספר מועט של רכיבים הוא שיקול אצלי). אם אתם מתכננים להכין את המנה הזאת מראש, אני ממליץ בחום להוציא את העגבניות המקרר כמה שעות מראש על מנת שהן לא יהיו קרות ולא יקררו את המחבת בעת הצלייה שלהן. אפשר בלי בעיה להשתמש גם בעגבניות רגילות ובמקרה זה עדיפות עגבניות באשכולות, שהן טעימות יותר.

אז כמו שאמרתי, כל מה שיש במנה הזאת אלו עגבניות שרי, שום, מלח, שמן זית ופסטה. זה הכל. למי אין את זה בבית באופן קבוע? על חבילת פסטה אני שם סלסלת עגבניות שרי (בסביבות 650 גרם), אותן אני חוצה לאורכן (על מנת לקבל שטח פנים יותר גדול בזמן הצלייה שלהן).

כמי שנאמן למשפט "אין מתכון שצריך בו שן שום אחת. שן שום אחת אף פעם לא מספיקה לשום מתכון. גם אם המתכון הוא "איך לבשל שן שום בודדה" אני תמיד שם לפחות שתי שיני שום" , אני משאיר לשיקולכם כמה שיני שום לשים במתכון. 2-3 זאת התחלה טובה (תלוי כמובן בגודל השן). את השום אני אוהב לקצוץ דק, אבל אם אנחנו בקטע של מתכונים מהירים אפשר גם לכתוש אותו.

פסטה ברוטב עגבניות שרי שהילדים מתים עליה.

אחרי שיש לנו עגבניות שרי חצויות ושום קצוץ (או כתוש) ניקח מחבת כבידה וגדולה (או סיר עם תחתית עבה) ונכניס לתוכה 3 כפות שמן זית ואת השום (כן. בזמן שהשמן עדין קר. אנחנו רוצים לקבל שמן זית עם ארומות של שום ולא לשרוף את השום). כשאני מכין פסטה ברוטב עגבניות, אני תמיד מתכנן לתאם את זמן הבישול של הרוטב עם הפסטה. בישול הרוטב יקח בערך 7-8 דקות, אז תזמנו את בישול הפסטה בהתאם.

כאשר השמן מתחיל להתחמם ולפני שהשום מתחיל להישרף (בערך דקה – דקה וחצי תלוי בעובי המחבת) נוסיף את העגבניות יחד חצי כפית מלח ונערבב היטב. הערבוב יעשה שני דברים: יוריד את טמפרטורת השמן ובכך יעצור את תהליך שריפת השום ויותר חשוב – יערבב עם המלח עם העגבניות.

למה צריך להוסיף מלח לעגבניות? מדע 101

נכון, זה לא בלוג בישול מדעי, אבל הנה הסבר לתופע שאתם מכירים, אבל לא ידעתם את ההסבר שלה. נכון כשאתם מכינים סלט ירקות, תמיד נשאר מלא מיץ בקערה גם אם לא שמתם הרבה שמן? אז בואו נצלול רגע לעולם הביולוגיה. זאת לא תהיה צלילה עמוקה מידי, אז השארו איתי. זה לא ממש הסבר מדעי (ואם אתם מורים לביולוגיה, קבלו זאת בהבנה). אוסמוסה הוא תהליך בו יש מעבר של נוזלים דרך קרום התא בין נוזלים בריכוזים שונים. כלומר, אם נתסכל על תא של עגבניה שמכיל נוזלים ועל נוזל עם ריכוז של מלחים, אז האוסמוסה תשאף ששני הנוזלים יהיו בסופו של דבר עם אותו ריכוז המלחים, דבר שיגרום ליציאת נוזלים מתאי העגבניה, דבר שיתן לנו רוטב יותר נוזלי ועשיר.

אם צלחתם את הקטע המדעי עד פה, אז עכשיו אתם בטח מבינים למה סלט ירקות עם עגבניות מפריש נוזלים ולמה אתם צריכים להוסיף מלח בתחילת הבישול של העגבניות ולא בסוף. המלח שמוסיפים בסוף הבישול עוזר לטעמים להיות מודגשים יותר.

נבשל את הרוטב תוך כדי ערבוב בערך 6-7 דקות, עד שהעגבניות מתרככות והרוטב נהיה נוזלי. במהלך בישול הרוטב, נבשל גם את הפסטה לפי הוראות היצרן. כל סוג של פסטה יעבוד פה, אבל אצלי בבית הילדים אוהבים פסטה ברוטב עגבניות עם ספגטי ושהרוטב הסמיך עוטף היטב את האטריות הארוכות.

כשמכינים פסטה ברוטב עגבניות, בשלו את הפסטה דקה אחת פחות ממה שרשום על האריזה ורגע לפני שאתם מסננים את הפסטה המבושלת, שימרו בצד חצי כוס של מי בישול הפסטה. בזמן בישול הפסטה חלק מהעמילנים של הפסטה נפלטים אל מי הבישול, דבר שעוזר לקבל רוטב מעט יותר סמיך וקרמי. לא הייתי משתמש בנוזלים להסמכת רטבים, אבל כן לערבב חלק קטן ברוטב של הפסטה.

נסנן את הפסטה הכמעט מבושלת, ניפטר מהנוזלים (זכרת לשמור חצי כוס?) ונערבב את הפסטה עם הרוטב: אם המחבת שלכם מספיק גדולה להכיל את הפסטה יחד עם הרוטב, אז נוסיף את הפסטה למחבת עם הרוטב. אם המחבת לא מספיק גדולה, נחזיר את הפסטה לסיר בו היא בושלה ונעביר את הרוטב אל הסיר. בכל מקרה, נוסיף את מי הבישול ששמרנו בצד ונמשיך לבשל את הפסטה עוד דקה, עד היא מבושלת לרמה הרצוייה.

נכון שאומרים שאסור לחמם פסטה מחדש (או בטח שלא במיקרו) אבל זאת מנת פסטה שילדים מתים עליה ולא צריך למנוע מהם לאכול אותה אחרי בית הספר רק בגלל שאסור לחמם פסטה. כשאנחנו משאירים להם פסטה במקרר לארוחת צהרים אחרי בית ספר – מעולם לא נשארות שאריות. אפשר להחזיר את הפסטה לסיר ולחמם אותה על להבה בינונית (עם עוד טיפה מים) ולחמם על להבה בינונית ואפשר גם לחמם בפולסים קצרים במיקרוגל. אף ילד עוד לא מת מזה.