קטגוריה: איטלקי

לא רחוק מאיפה שאני גר, ישנה מסעדה איטלקית קטנה, במיקום לא מרכזי שצריכים להכיר אותה על מנת להגיע עליה. לא מסוג המסעדות שעוברים ברחוב ונכנסים

עיצמו את העינים ודמיינו פיצה.  גם את. למרות שאת בדיאטה. מותר לדמיין איך פיצה נראית. זה לא משמין. חלקכם וודאי דימיין פיצה דקיקה, אדומה משכבה

ילדים. לכו תבינו אותם. תכינו להם רוטב בולונז קלאסי, תשקיעו בקילוף עגבניות, בקיצוץ של גזרים וסלרי, תבזבזו עליהם יין איכותי ובסוף הם יתלוננו שלא טעים.

לפעמים צריכים רק שנים או שלושה חומרי גלם איכותיים כדי לקבל תוצאה מדהימה. ככה בסלט הזה שהוא הגרסה העילאית ומתנשאת של סלט הפאטוש, שהוא בעצם

מגיע השלב הזה בחיים שמתחיל הקרב על המשאבים בבית. זה מתחיל בקטנה. זכרת שקנית משהו ושמרת במקרר ואז כשאתה בא להשתמש בזה האדמה בלעה את

אם היה לידי עכשיו יפני, הוא בטח היה בועט בי על המשפט הבא: בקונספט, מרק ראמן הוא הגירסה היפנית למרק ירקות שלנו. רגע, לפני שאתם

טוב, לפני הכל אני רוצה להודות למי שטרח והצביע עבור המנה הראשונה שהכנתי ולמי שטרם הצביע וגם למי שכבר הצביע, זה הזמן להצביע עבור המנה