אני מודה שאורז מלא זה לא כוס התה שלי. גם לא צלחת האורז שלי. הדרך הכי בדוקה שלי לזהות את הילדים הביולוגיים שלי, נמדדת באהבה שלהם לאורז. כשאני מכנים לילדים בבוקר אורז עבור ארוחת הצהרים, הבת שלי מסוגלת לאכול את האורז בתור ארוחת בוקר. תאמינו לי – ההבדיקה הזאת יותר מהירה ויותר יעילה מבדיקת רקמות. אז למזלי – שלושת הילדים שלי גם מסוגלים לאכול אורז בכל מצב – עד שזה מגיע לאורז מלא, שמשום מה אותו הם פחות אוהבים. עד שהם טעמו את האורז הזה.
שבוע שעבר התבקשתי להביא תוספת לארוחת צהרים שהלכנו אליה. ההתקלה היתה בדקה התשעים אחרי שכבר חזרתי הביתה מהקניות עם צרור גדול של תרד ערבי טרי, שהחל זה עתה להופיע בשווקים. פתיחת ארונות מהירה גילתה הסוף המגירה אריזה של אורז מלא ובזה הרגע נולד השידוך.
להבדיל מהתרד הרגיל, התרד הערבי / טורקי מגיע בלי הרבה חול ובוץ (למרות שהיום התרד שקונים בסופרים כבר מגיע שטוף ונקי). אם אתם מכינים את המנה מתרד ערבי – תחתכו את הגבעולים שלו עד לתחילת החלק הירוק של העלה ושיטפו היטב במים. אם יש לכם מייבש חסה – תנו כמה סיבובים מהירים ויבשו את התרד. אם אין לכם מייבש חסה – יבשו אותו בעדינות בתוך מגבת מטבח.
את האורז הכנתי הפעם באידוי, כשבתור נוזלי האידוי שמתי ציר עוף עם 5-6 תרמילי הל כתושים. אם אין לכם מכשיר אידוי, פשוט תכינו את האורז המלא לפי הוראות היצרן, רק חשוב מאוד לא לבשל את האורז יותר מידי. הוא צריך להיות אל-דנטה. טיפ טיפה נגיס, אבל לא קשה וממש לא דייסתי.
עכשיו תשכחו כל מה שאתם יודעים על כוסברה. קחו 2 כפות של זרעוני כוסברה (שאין קשר בין הטעם שלהם לבין הטעם של הכוסברה הטרייה) וקלו אותם 2 דקות על מחבת חמה ללא שמן (כן. צריך לחמם את המחבת לפני הקליה). לאחר הקליה, כיתשו את הזרענים דק, בעזרת עלי ומכתש, פטיש שניצלים, מערוך, מעבד מזון עם להב פלדה או כל דבר אחר שעושה לכם טוב.
בערך באמצע הבישול של האורז, תוסיפו את הכוסברה הכתושה לאורז ותנו ערבוב עדין.
עכשיו, קחו בצל גדול, קלפו אותו, חצו אותו לשניים ופרסו לטבעות דקות. חממו שוב את המחבת שבה קליתם את זרעוני הכוסברה, הוסיפו 3-4 כפות שמןצמחי (לא זית, הוא לא יתאים) וטגנו את הבצל על השחמה יפה.
שימרו את הבצל בצלחת, תוסיפו מעט שמן זית למחבת יחד עם התרד וטגנו אותו תוך כדי ערבוב (אגב, יש מילה עברית ל- saute? הקפצה זה מספיק טוב?) עד לאיבוד הנפח שלו. אם יש צורך טגנו את התרד בשתיים – שלוש נגלות, בהתם לגודל המחבת שלכם.
את התרד המוקפץ, תעבירו לקרש חיתוך ותקצצו אותו גס.
כאשר האורז מוכן (זוכרים – לא קשה מידי ולא דייסתי) תעבירו אותו לקערה גדולה וערבבו אותו קלות, בעדינות על מנת “לפתוח” אותו ולהפריד את הגרגירים. הוסיפו את התרד והבצל וערבבו בעדינות.
האורז מצויין לאכילה גם כשהוא חם, אבל לטעמי, הוא טעים יותר פושר. אם האורז קר, אפשר להוסיף לו גם מעט קוביות של עגבניה בשלה ומוצקה.
