עיצמו את העינים ודמיינו פיצה. גם את. למרות שאת בדיאטה. מותר לדמיין איך פיצה נראית. זה לא משמין. חלקכם וודאי דימיין פיצה דקיקה, אדומה משכבה דקיקה של עגבניות בשלות, עם שוליים חרוכים מטאבון עצים, עם גבינה מבעבעת ופרוסות דקות של אנשובי, או ארטישוק. חלקכם בטח דווקא רואה לנגד עיניו פיצה עם בצק עבה, אדום משכבה של רוטב עגבניות, גבינה צהובה וזיתים. כל אחד נזכר בחווית הפיצה שלו, הפיצה הקרה שאכל בבוקר שלמחרת, המשולש האחד היותר מידי, אבל אני בספק כמה מכם ראו בדמיונם פיצה ורדה – פיצה ירוקה. בלי רוטב עגבניות בכלל. ועל הפיצה הזאת אני רוצה לדבר איתכם היום.
הכל התחיל מחצי חבילת קרם פרש שנשארה לי במקרר מעוגת יוגורט-דבש-שמן זית עם ציפוי של קרם פרש ושוקולד לבן ומחשבה מה אפשר לעשות עם הקרם פרש. הברוקולי שהסתתר מאחורי הקרם פקש, צעק ״אותי! אותי! קח גם אותי״ וישר הוא נזרק לתוך סיר עם מים רותחים על מנת שישתוק קצת.
פיצה ורדה – פיצה ירוקה
את הבצק לפיצה, רצוי להכין ערב קודם ולהתפיח לאט לאט במקרר. לא חובה, אבל כמו כל בצק שמרים, תפיחה איטית במקרר רק תעשה לו טוב. אם יש לכם קמח יעודי לפיצה, הרווחתם. עשו בו שימוש ותקבלו בצק גמיש יותר שקל יותר לעבוד איתו לפיצה. ודבר אחרון – אל תרדדו את הבצק עם מערוך. אם אתם רוצה פיצה שתתפח לכם בתנור עם כיסי אוויר ענקים – עשו שימוש במערוך. אם אתם רוצים פיצה שטוחה – פיתחו את הבצק עם היד. קצת מיומנות נרכשת, אבל שווה את התרגול והמאמץ.
את הבצק אפשר להכין במעבד מזון, אם אם חברים נטוי מיקסר מזמינים אתכם לארוחת פיצה, אפשר להכין גם ביד.
בתוך קערה גדולה נערבב 550 גרם קמח יחד עם כף שמרים יבשים (או 25 גרם שמרים טריים מפוררים). נוסיף כוס מים ורבע כוס שמן זית ונתחיל לערבב את הכל עד לקבלת עיסה דביקה. נוסיף עוד כפית מלח ונתחיל ללוש את הבצק.
אל תתפתו להוסיף עוד קמח לבצק. יתכנו הבדלים בכמויות הקמח כתלות ברמת הלחות, אבל ככל שתלושו את הבצק יותר, הוא יהיה יותר נעים לעבודה. אם הוא ממש דביק, אפשר להוסיף עוד מעט קמח.
לאחר שמתקבל בצק רך ונעים לעבודה, נאסוף אותו לכדור יפה, נשמן בנדיבות בשמן זית ונתפיח בכלי מכוסה עד הכפלת הנפח.
לאחר שהבצק סיים לתפוח, נכניס משטח אפיה או אבן אפיה לתנור ונחמם את התנור לטמפרטורה הכי גבוהה שאפשר. ניקח את הבצק, נוציא בעדינות את האויר ונחלק לארבעה חלקים שווים. ניקח כל חלק ונכדרר לצורת כדור, נניח על משטח מקומח וניתן לבצק לנוח ללפחות 10-15 דקות. שלב זה הוא שלב קריטי, מאחר ואנחנו נותנים לגלוטן להרפות את עצמו (תפסיקו לחשוב על זה סוטים!). אם הגלוטן לא יגיע להרפיה, כאשר תנסו לפתוח את הפיצה, הוא כל הזמן יתכווץ.
אם התנור כבר חם, ניקח כדור בצק אחד ונניח על משטח מקומח. בתנועות סיבוביות נתחיל למעוך בעדינות את הבצק ולפתוח אותו לעלה עגול. כאשר הבצק מתחיל לקבל צורה של דיסקה, אפשר להתחיל לסובב אותו בין הידים ולתת לכבידה ולעזור לנו בפתיחה שלו לעלה גדול יותר.
עכשיו, זוכרים את הקרם פרש מתחילת הפוסט? ניקח כף גדושה מאוד ממנו ונמרח בעדינות על הפיצה. מעליו נפזר מעט צלפים ופיסות קטנות של ברוקולי. אם בא לכם כמה עגבניות שרי, אפשר לחצות ולהניח וגם כמה זיתים שחורים. אוהבים אספרגוס? תנו לו גם 3-4 דקות במים רותחים ואז על הפיצה.
נפזר מעל הפיצה גבינת מוצרלה מגורדת ובמקרה הזה גם גבינת גרוייר ונכניס למספר דקות לתנור עד שהבצק משחים והגבינה מבעבעת קלות. לפני ההגשה נוסיף צרור יפה של רוקט ונגיש מיד.
פיצה ורדה
פיצות אישיות
מצרכים:
לבצק
- 550 גרם קמח רצוי קמח לפיצה.
- 250 מל"ל מים
- 0.25 כוס שמן זית
- 1 כפית מלח
- 1 כף שמרים יבשים
לציפוי
- 5 כפות קרם פרש
- 100 גרם ברוקולי מבושל
- 10 יחידות עגבניות שרי
- 10 יחידות זיתים שחורים
- צרור רוקט
- 2 כפיות צלפים
- 300 גרם גבינת מוצרלה
אופן ההכנה:
- לערבב את הקמח עם השמרים.
- להוסיף את שאר הרכיבים וללוש כ-8 דקות עד לקבלת בצק חלק וגמיש. הבצק צריך להיות רך מאוד, אבל לא דביק.
- לאסוף את הבצק לכדור, למרוח בשמן זית בנדיבות ולהתפיח (מכוסה) עד כמעט הכפלת הנפח.
- לאחר תפיחת הבצק, להעביר למשטח מקומח.
- לחלק את הבצק לארבע חלקים ולאסוף כל חלק לכדור.
- לתת לכדורים לנוח 10 דקות.
- לפתוח את הגדורים לעלה גדול ודק, רצוי לא עם מערוך (אחרת הבצק יאפה כמו פיתה עם בועות גדולות).
- למרוח בנדיבות בקרם פרש ומעל לפזר באחידות את שאר הרכיבים.
- לבזור מוצרלה ולאפות על אבן או משטח אפיה עד שהבצק שחום ויפה.
- מיד אחרי האפיה לפזר כמה עלי רוקט ולהגיש.
