"ויאמר לה בועז לעת האוכל, גושי הלום ואכלת מן-הלחם, וטבלת פיתך, בחומץ; ותשב, מצד הקוצרים, ויצבוט-לה קלי, ותאכל ותשבע ותותר."

(רות, פרק ב' פסוק 14). זה לא שרות, טבלה פיתה בשמן זית עם כמה טיפות של חומץ בלזמי. החימצה, היא מה שאנו מכירים כחומס , וכפי שמסתבר, החומוס היה ידוע כבר בימי רות ובועז. כולם אוכלים חומוס! אני לא אכנס לוויכוח עתיק היומין איך לאכול את החומוס, אבל מי שלא אכל מימיו חומוס איכותי – פשוט מפסיד. הרכיבים העיקריים של ממרח החומוס הם חומוס מבושל, טחינה, מעט ממי הבישול של החומוס ומעט תבלינים. יש המוסיפים גם מעט שמן זית לחומוס, אבל את שמן הזית, אפשר להוסיף רק בהגשה. אם נחזור רגע לחומוס התעשייתי, תוכלו לראות ברשימת הרכיבים, שאחרי החומוס, מופיע איזה שהוא סוג של שומן. אני מבטיח לכם, ששמן זית זה לא. ומה שאתם אוכלים, זה למעשה שמן סויה או שמן קנולה אשר מתמצק לו בקירור והוא זה שנותן לחומוס את המרקם המשחתי שלו. במתכון הביתי, נשתמש בטחינה איכותית כמקור השומן.  מלבד השמנים שמוסיפים לחומוס התעשייתי, מוסיפים לו גם חומרים משמרים ושאר מרעין ובישין. החיסרון היחיד של החומוס הביתי, הוא אורך החיים הקצר שלו, שנע בין יומיים לשלושה ימים במקרר.

להכנת החומוס, נתחיל בהשריית חצי ק"ג של חומוס, בתוך קערה גדולה עם הרבה מים. במהלך ההשריה, גרגרי החומוס יספחו כמויות גדולות של מים ויכפילו את נפלם. את החומוס יש להשרות לפחות שתיים עשרה שעות, כשבמהלכן, יש לחליף את המים מידי פעם.

לאחר סיום השריית החומוס, נעביר את החומוס לסיר גדול ונכסה במים קרים. המים לא צריכים להגיע לשפת הסיר, אלא לכסות את החומוס ועוד שלושה – ארבעה ס"מ של מים. נביא את החומוס לרתיחה ולאחר הרתיחה, נמשיך לבשל את החומוס על להבה נמוכה, על סף רתיחה ועם סיר מכוסה. בתחילת הבישול, יש לקפות את הקצף הנוצר במהלך הבישול. אם במהלך הבישול המים מתאדים, אפשר להוסיף מעט מים רותחים מהקומקום. בישול החומוס יקח בערך שלוש – ארבע שעות (מי שיש לו סיר לחץ מוזמן לקצר את זמן הבישול) וייסתיים כאשר ניתן ללחוץ ולמעוך בקלות גרגר חומוס (תנו לו שטיפה לפני כדי שלו תקבלו כוויה).

את החומוס המבושל נסנן, אך נשמור את מי הבישול (פשוט הניחו את המסננת בקערה בה השרתם את החומוס) ונעביר את החומוס המסונן למעבד המזון, עם להב הפלדה. זה הזמן, להוציא חצי כוס גרגרים אשר אותם תגישו יחד עם ממרח החומוס. לפני שנתחיל לטחון את החומוס, נמתין כחצי שעה, עד שהחומוס יצטנן מעט. כאשר החומוס עדין חם, המרקם שלו יהיה דליל יותר ואחרי הקירור, החומוס מסמיך מעט, לכן אני ממתין שהחומוס יתקרר מעט לפני שאני מתחיל את הטחינה. אם אתם מתכוננים לאכול את החומוס ישר, בעודו עדין חמים, ניתן לוותר על ההמתנה ולהמשיך עם הטחינה של החומוס.

[box type=question]בכל מקרה, חשוב לא להוסיף את הטחינה כאשר החומוס חם מידי, כי הטחינה תתבשל ותהרס. [/box]

לתוך מעבד המזון, נוסיף גם שלוש – ארבע שיני שום כתושות, שלושת רבעי כוס טחינה איכותית, מיץ מלימון אחד גדול, כף מלח וכוס ממי הבישול.

נפעיל את מעבד המזון וניטחן את החומוס למשחה בעלת מרקם חלק והומוגני. במידה החומוס סמיך מדי, נוסיף באיטיות עוד ממי הבישול עד להגעה לסמיכות הרצויה. נעצור את פעולת מעבד המזון ונתקן תיבול לפי הצורך והטעם.

את החומוס נשמור בקירור במשך יומיים – שלושה.

להגשת החומוס, נוסיף מעט שמן זית, פטרוזיליה קצוצה וגרגרי חומוס (אני לא מוסיף פפריקה לחומוס שלי).

חומוס ביתי
חומוס ביתי
חומוס ביתי
חומוס ביתי
חומוס ביתי
חומוס ביתי

גזור ושמור

מצרכים:

  1. חצי ק"ג גרגרי חומוס יבשים
  2. שלושת רבעי כוס טחינה גולמית
  3. שלוש – ארבע שיני שום כתוש
  4. מיץ מלימון גדול
  5. כף מלח

אופן ההכנה:

  1. להשרות את החומוס במשך שתיים עשרה שעות ולהחליף את המים מדי פעם.
  2. להביא את החומוס לרתיחה ולבשל על סף רתיחה במשך שלוש – ארבע שעות עד שניתן למעוך בקלות גרגר חומוס. במידה וחסרים מים במהלך הבישול, ניתן להוסיף מים רותחים.
  3. לסנן את החומוס ולשמור את מי הבישול.
  4. לטחון את החומוס, יחד עם כל התבלינים ועם כוס ממי הבישול. המידה והחומוס סמיך מדי, ניתן להוסיף עוד ממי הבישול.
  5. לטעום ולתקן תיבול על פי הצורך והטעם.

3 תגובות

  1. לינדה הגב

    תודה על המתכון …אהבתי.

  2. אריאל הגב

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

שלום. אני טל סורסקי. הבחור שאחראי על כל התוכן בבלוג. שמח שבאתם לביקור ואשמח עוד יותר אם תבואו לעקוב אחרי גם בדף הפייסבוק שלי או בעמוד האינסטגרם. מבטיח שיהיה פה שמח וטעים.

רישום לבלוג באמצעות המייל (אין ספאם!)