מאז ומעולם אני אוהב במיה. בעיקר במיה ברוטב עגבניות. גם לבת שלי, היתה תקופה כזאת, בין גיל שנה וחצי לשלוש… זה עבר לה, אבל אני בטוח שיום אחד היא תחזור לזה. למעשה, במיה זה משהו תורשתי אצלנו. אם באמצע ינואר, אני אבוא לבקר את סבתא שלי, תהיה במיה (טיפ בהמשך). ולא במיה קפואה של סנטפורסט (שעם כל הכבוד להם, הבמיה שלהם לא משהו… סיבית מדי לטעמי). בשוק תמיד לבחור את הבמיה הקטנה והטריה.
הכנת הבמיה כלל לא מסובכת, למרות שדרושה עבודת ניקוי של הבמיה. קטן עלינו. אז דבר ראשון, שוטפים את הבמיה ונפתרים בכל השאריות שהיא אספה בשדה. קוטמים את הקצה שלה, בדיוק מילימטר לפני התרמיל. אפשר גם שניים או שלושה מילימטרים. אחרי ניקוי הבמיה, משטחים אותה על מגש גדול ומוציאים לחצר / אדן החלון / גינה / רחבת כניסה / שיש לייבוש.
לאחר יבוש הבמיה, מחממים סיר גדול ושטוח (סוטג’ או מחבת גדולה) שמן זית. הבמיה לא צריכה לשחות ובטח שלא לטבוע. לשמן מוסיפים שום קצוץ (כל המרבה הרי זה משובח) ואז מוספים את הבמיה לכל החגיגה. מטגנים בערך 5 דקות ומערבבים מדי פעם. בזמן הטיגון, חותכים 3-4 עגבניות לקוביות ועוד עגבניה או שתיים (בהתאם לכמות הבמיה) מגררים על מגרדת גסה. מוספים את העגבניות לבמיה ומבשלים על אש בינונית – נמוכה עשרים דקות (בדיוק הזמן הלוקח לאורז להתבשל).
את הבמיה מתבלים בפלפל שחור ומלח (יש המוסיפים אבקת מרק, אבל לא אצלי בבית).
ועכשיו לטיפ: מי שרוצה במיה (ולא של סנפורסט) בינואר, אפשר לטגן את הבמיה והשום ואז להקפיא בשקיות נילון של סנדוויצ’ים.
בקרוב:
במיה כבושה – דרך מעולה לשמור במיה לימי החורף הקרים (או כתוספת מצוינת לבשר). מתכון של גיל חובב מסיפרו “מתנות מהמטבח”.
מצרכים:
- 1 ק”ג במיה
- 6 יחידות עגבניות בשלות ומוצקות או 400 גרם עגבניות מרוסקות
- 5 שיני שום
- 0.25 כוס שמן זית
- 1 כפית פלפל שחור
- 1 כפית מלח
אופן ההכנה:
- לקטום את ראשי הבמיה מבלי לפגוע בתרמיל עצמו ולהניח כשעה בשמש ליבוש
- לחתוך 4 עגבניות לקוביות ולגרד עוד 2 עגבניות על הפומפיה.
- לפרוס את השום לפרוסות עבות
- לחמם את שמן הזית וכאשר השמן חם, להוסיף את הבמיה.
- לטגן תוך כדי ערבוב כ-5 דקות.
- להוסיף את השום ולערבב עוד דקה
- להוסיף את העגבניות ומבשלים על להבה בינונית כ-20 דקות
- לתבל עם פלפל שחור ומלח ולתקן תיבול לפי הצורך.
- להגיש עם המון אורז לבן חמים
