מטבוחה הן קראו לי. קח אותנו בבקשה ואל תשאיר אותנו כאן הן זעקו. מבטיחות לפנק אותך אם תבחר אותנו. מה הן לא תגדנה העגבניות של סוף השבוע, רק כדי שאכין מהן משהו. הן היו סופר בשלות, אך עדין מוצקות ויפיפיות
מלוואח לא הוגש אצלינו לארוחות בוקר של שבת. פשוט לא שייכים לעדה הנכונה. אצלינו יש לחמה בעג'ין, יפררי, מרק חמוד ועוד שפע של מאכלים מהמבטח של סבתא שלי – המטבח האורפלי. מלוואח, סבתא שלי למדה להכין מהחברות התימניות שעבדו איתה
אחד מהמטבחים שאנחנו מאוד אוהבים זה המטבח המקסיקני ולפחות פעם בחודשיים אני מכין סיר ענק של צ'ילי קון קרנה שמלווה ארוחה מקסיקנית שלמה. כבר כתבתי פעם כמה שזה קל לארח אורחים לארוחה מקסיקנית כי במקום שאתם תעבדו קשה, מכינים כמה מטבלים
בואו ללמוד להכין פיתות ביתיות. מתכון קל להכנת פיתות עבות ומושלמות שלא נקרעות וגם אתם אתם גרים בקנדה, תוכלו לפנק את הילדים שלכם בשווארמה.
אני חושב שמהיום שאני זוכר את עצמי, לא היה ערב חג פסח שלארוחת הצהרים לא היה את הסלט הזה – סלט תפוחי אדמה של פסח. הבית נקי ומוכן לפסח, עדין אסור לאכול מצות (כי רק בערב מברכים על המצות) וגם
את הפוסט הזה אני כותב תוך כדי שינוי סטטוס משמעותי בחיי. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון (ולא יהיו) ביום חמישי הקרוב אני הולך להגיש את העבודת המחקר שלי במסגרת סיום התואר. כבר שבועיים בערך שאני מסתפק ב-5 שעות
אחת מההברקות הקולינריות של המטבח הבריטי ואולי מנת הדגל של מטבח זה הינה מנת הפיש אנד צ'יפס. אני לא חושב שיש פאב בריטי שמכבד את עצמו שלא מגיש את המנה הזאת. למרות שאין הצ'יפס הבריטיים יבאו מצרפת או מבלגיה (תלוי
אחת המנות, שמככבות כמעט בכל מטבח שמאכיל גם ילדים היא קציצות בשר ברוטב עגבניות. לפני החג השני של פסח, קניתי בשר לחג וקניתי גם קצת בשר עגל טחון "למזווה". שיהיה. השבוע, הוצאתי את הבשר להפשרה במקרר. שתי סיבות עיקריות הביאו
אי אפשר לחגוג את ראש השנה בלי דבש. הדבש הוזכר לראשונה בתורה, אולם בהקשר של סילאן: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" (ספר דברים, פרשת עקב (שבמקרה היתה הפרשה שלי בבר מצווה, אי שם לפני עשרים ושתים
