
פיצת מצות – או מה קורה כשפיצה, שקשוקה ומצות נפגשות יחדיו
האמת שזה נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, אבל זה רחוק מלהיות בדיחה. כבר כמה שנים שאין פסח בלי הפיצת מצות הזאת, עם הביצים והמוצרלה

האמת שזה נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, אבל זה רחוק מלהיות בדיחה. כבר כמה שנים שאין פסח בלי הפיצת מצות הזאת, עם הביצים והמוצרלה
יש בדיחה שאומרת שכל חג יהודי מסתכם בזה: ניסו להרוג אותנו. ניצחנו. בואו נאכל! טוב, אני מניח שעד עכשיו יש כבר לכולם תפריט סגור, אטום,

תמיד לפני פסח מתחילות הקושיות והשאלות, במה נקנח את ליל הסדר. השנה, נחגוג סדר צנוע, עם “רק” 39 איש, לא כולל אליהו. את העוגה לקינוח,

לפעמים, החיים עושים לנו תוכניות משל עצמם. את הקדירה הזאת, הכנתי ביום שישי בבוקר במטרה שתיהיה לנו ארוחת צהרים ביום שבת לאחר שנחזור מהטיול ולאף

יותם, בדיוק בגיל בו מתחילים לאכול אוכל מוצק (למעט האמת, הוא כבר מקבל טעימות מגיל 4 חודשים). לאחרונה, קניתי שקית של ערמונים על מנת לנסות

כשאני ואשתי היינו חברים, גרנו בדירת סטודנטים מזערית בנו”ש בחיפה ואחד המרקים שכיכב אצלינו המון בחורפים היה מרק תירס. הייתי שמח לכתוב שזה היה מרק

אני כמעט בטוח, שאם אני אפתח לכם את המקרר, אני אמצא בתחתית מגירת הירקות, הרחק מאחור, כל מיני ירקות ששכחתם על קיומם, או שפשוט הדחקתם
אני והדלעת לא התחלנו טוב. כילד, המאכל היחיד שאני זוכר שהכיל דלעת היה דלעת מבושלת מתוקה עם המון קינמון. לא סבלתי את המנה הזאת אז
למנה הראשונה – חזה עוף צרוב ברוטב סאטה כשחיפשתי מתכון להכין למנה העיקרית, חיפשתי משהו קל להכנה אך יחד עם זאת מרשים וטעים. תוך כדי

אני לא מבין אתכם. זה כבר הפוסט השלישי (יהיה רק עוד אחד… השנה…) שאני כותב על היום הולדת שלי. אחרי הפאי ליים ומרנג שהכנתי למשפחה,