שקשוקה זה אחד המאכלים הפשוטים יותר שיש, אך יחד עם זאת, הפשטות עושה את השקשוקה מעדן כל כך טעים. כשהייתי בצבא, לא הייתי מסגול לטעום את השקשוקות הצבאיות וכמה שנים פשוט שלא הייתי מסוגל להסתכל על המאכל הזה עד היום שבו אני ואשתי עברנו לבית החדש שלנו, בסוף יום העבודה, של פריקת כל הארגזים הוזמנו לארוחת ערב ומקלחת אצל חברה. באותו היום אכלתי שוב שקשוקה ומאז אני ושקשוקה חברים שוב.
יש הרבה אסכולות לשקשוקה: יש את אוהבי החלמון שלהם קשה ויש שאוהבים אותו רך. יש שאוהבים לערבב את החלבון יחד עם העגבניות ויש שאוהבים את הביצה שלהם שלמה. המתקדמים יותר מחליפים את העגבניות בחומרי גלם אחרים (אני מאוד אוהב שקשוקת תרד). יש את חובבי החריף (כמוני) ויש כאלה שלא אוהבים חריף כלל (אשתי). השורה התחתונה היא, שלכל אחד השקשוקה שלו.
אתמול, בעת הקניות בשוק, ראיתי עגבניות אדומות יפיפיות, בעלות ריח חזק של עגבניה (מפליא!) ובאותו הרגע, ידעתי שהן לא ישארו במצב הצבירה שלהן עוד הרבה זמן. היום, חמש עגבניות הוקרבו לטובת ארוחת הצוהריים. את העגבניות יש לחתוך לקוביות קטנות.
אם אתם אוהבים חריף, תוסיפו כמה טבעות של פלפל ירוק חריף, פרוסות דק.
וגם נקצוץ מספר שיני שום.
עכשיו, נחמם מחבת קטנה יחד עם שתים – שלוש כפות שמן. כשהשמן חם, נוסיף את העגבניות, שום והפלפל ונערבב היטב. נחליש את הלהבה לעוצמה בינונית ונטגן את העגבניות, תוך כדי ערבוב עד לריכוכן. זה יקח בערך עשר דקות.
נוסיף כף גדושה בפפריקה ומעט מלח ונערבב היטב. לאחר שנקבל את הבסיס לשקשוקה, נשבור שתי בייצים (לסועד) לתוך המחבת.
עכשיו, בהתאם לאסכולה שלכם תבחרו אחת מהדרכים הבאות להמשך:
- בעזרת כפית, ערבבו את החלבונים יחד עם בסיס העגבניות. כבו את האש כאשר החלבונים נקרשים ולא נוזליים יותר.
- כסו את המחבת, הנמיחו את הלהבה. המשיכו לבשל עד שהחלמונים מתקשים (דקה – שתיים)
- המשיכו לבשל את השקשוקה – הבייצים ישארו שלמות. הפסיקו את הבישול כאשר החלבונים נקרשים. החלמונים ישארו נוזליים.
את השקשוקה אוכלים עם לחם אחיד, פרוס לפרוסות עבות או עם פיתה שחוממה בטוסטר לפני ההגשה.
