רטטוי – שעתם היפה של הבודדים והעזובים

אני כמעט בטוח, שאם אני אפתח לכם את המקרר, אני אמצא בתחתית מגירת הירקות, הרחק מאחור, כל מיני ירקות ששכחתם על קיומם, או שפשוט הדחקתם את קיומם. היום החלטתי להפסיק להתעלם המירקות הנ"ל ולימצוא להם שימוש הולם. אז מה עושים עם כמה כרישות שנקנו לפני שבועיים אבל מעולם לא הגשימו את יעודם להפוך להיות קציצות כרישה? מה עושים עם כמה זוקיני שראו ימים טובים יותר וכמעט עברו לעולם שכולו טוב? שלא לדבר על העגבניות שרק מחכות לגאולה. עושים רטטוי!

אני מודה ומתוודה שעד לצאת הסרט המדובר, ידעתי שרטטוי זאת מנת ירקות צרפתית, אבל לא מעבר לזה. הפעם הראשונה שהכנתי רטטוי, היתה יומיים אחרי שיערה הכינה את הרטטוי שלה ומאז התבשיל הוכן אצלינו עוד פעמים רבות, בעיקר בזמן חופשת הלידה.

אז הרטטוי הוא מאוד פשוט להכנה וגם אם נתקעתם עם ירקות ישנים – כל עוד הם לא רקובים, התבשיל יצא מעולה. אם יש לכם מנדולינה (מכשיר לפריסת ירקות) זה הזמן לשלוף אותה מאחר והמנדולינה תקצר את משך זמן ההכנה באופן משמעותי.

נתחיל בשני בצלים ושתי כרישות (החלק הלבן בלבד). את הבצלים נקלוף ומהרכישות נקלף כמה שכבות עד שנקבל כרישות נקיות. נבצע חתך לאורך הכרישה, עד לאמצע וזה יעזור לכרישה להיפתח במהלך האידוי / טיגון שלה. את הבצלים נחצה לשניים ונפרוס לפרוסות ואת הכרישה, נפרוס גם לפרוסות בעזרת המנדולינה, במידה ויש, או בעזרת הסכין.

נחמם מחבת גדולה וכאשר המחבת חמה, נוסיף שלוש – ארבע כפות שמן זית ונוסיף את רצועות הבצל והכרישה. בזמן שהבצל והכרישה מבלים במחבת, נפרוס לטבעות את הזוקיני (אפשר גם קישואים אם יש) ומדי פעם נערבב את הבצלים והכרישות.

בנוסף לזוקיני, ניקח חמש – שש שיני שום ונפשיט את השום מהקליפה (אני אחזור ואומר – אין צורך לקלף את השום. פשוט למעוך את השום עם הסכין ואז להוציא בקלות). את השום נפרוס לפרוסות דקות.

כאשר הבצל והכרישה מתחילים להתקרמל, נוסיף את השום ונערבב שתי דקות ואז נוסיף גם את הזוקיני.

נמשיך לערבב את הירקות כחמש דקות עד שהזוקיני יתחיל להתרכך כשתוך כדי, נחתוך פלפל אדום לקוביות וגם שתיים – שלוש עגבניות.

לאחר כחמש דקות, נוסיף את העגבניות והפלפל, נתבל במלח ופלפל שחור גרוס ונערבב היטב.

נמשיך לבשל את התבשיל עוד כחמש עד עשר דקות על להבה נמוכה ונתקן תיבול על פי הצורך. במידה ובמהלך ההכנה חסרים נוזלים, אפשר להוסיך מעט מים (אבל לא יותר מדי). התבשיל לא צריך לשחות בתוך נוזלים.

את הרטטוי אפשר לאכול כמו שהוא, עם אורז לבן (אם רק לא היו לוקחים לי את האורז מהמקרר!) או עם לחם לבן או בגאט (למהדרין)