יש את הימים האלה שאתם פותחים את המקרר והמקרר מסתכל עליכם בחזרה. אתם רואים שפע של חומרי גלם ואין לכם מושג מה לעשות מהם עד שלפתע לאט לאט מתחילה להצטייר אצלכם בראש תמונה של מנה. סלט כרובית צלוייה לא היתה
אתם מצליחים לדמיין את עצמכם עוברים את עונת החורף ללא מרק? פה בבית בתקופת החורף אין מצב שאין מרק במקרר ואחרי יום עבודה ארוך חוזרים הביתה ומחממים צלחת מהבילה. נסו לדמיין אתכם יושבים ליד הקמין החם, עם קערית חמה מלאה
השכנים בישוב כבר מכירים אותי. הורידו עץ לימונים עם כמה טונות של לימונים? בבוקר מחכה לי ליד הדלת שקית מלא לימונים. יש עץ מלא אגסים? מכינים ריבת אגסים עם וניל. חצי לי וחצי להם. לכן לא התפלאתי לקבל את ההודעה
העומס המטורף בעבודה נותן את אותותיו גם בבלוג וכבר למעלה חודש לא יצא לי לשבת ולכתוב. פה ושם ישנן הבלחות של חלקיקי שניות, שמאפשרות לכתוב פה ושם אות או שתיים. תוסיפו לזה סוף שבוע עמוס חוויות בברצלונה (אני מקווה לכתוב
תפוחי אדמה אוגרים בתוכם כל כך הרבה זיכרונות: זכרונות של המדורה בבית הספר עם תפוחי אדמה שרופים; זכרונות של סלט תפוחי האדמה שאוכלים על המרפסת כל שנה לפני פסח כי עדין אסור לאכול מצות והבית כבר נקי לכבוד פסח; זכרונות
תשעה מכל עשרה אנשים שתשאלו אותם מה זה ראגו יענה בלי למצמץ אפילו, שזה רוטב בולונז. העשירי – לא ידע מה זאת המילה הזאת ראגו. למען האמת, ראגו זאת בכלל מילה שמקורה בצרפתית: ragoûter, שמשמעותה החייאת הטעם. את הראגו מכינים על ידי
קציצות בשר הן סוג של אוכל מנחם. אני כמעט משוכנע שלכל אחד ואחת מהקוראים פה, יש איזה שהוא זיכרון מצלחת עמוסת קציצות שזה עתה יצאו להן מהשמן הרותח ועוד לפני שהספיקו להתקרר, הקציצות מצאו את מקומן הישר לבטן החמימה, ברשות
טוב, הפעם אני אחרוג ממנהגי ואעשה את אחד הדברים הכי לא מקצועיים שאי פעם עשיתי – פרסום תמונה של מנה שצולמה במצלמה של הטלפון, בתנאים לא תנאים, רק בגלל מצב חירום. למיה יש ארוחה בשבת והיא חייבת מתכון דחוף, ואילו
