כשעצי הלימון ביישוב קורעים תחת העומס, כולם יודעים למי לקרוא לעזרה. הרי תמיד אפשר לתת לי שקית לימונים ולקבלת בתמורה עוגת לימון בחושה. אחת מדרכי התקשורת המוצלחות ביותר אצלינו בבית היא באמצעות יומן הפגישות. כל אירוע שיש נרשם ביומן ויש
כבר כתבתי פעם על כמות הלימונים שיש לנו בישוב. בערך 123 ק"ג לימונים לתושב. מה שאומר שאף אחד לא קונה פה לימונים בחורף וכולם כבר יודעים שאיתי אפשר לעשות עסקים: תביאו פירות – תקבלו ריבות. נורא פשוט. פעם, לפני שהשכנה
הפנקייקים המושלמים פנקייק מושלם זה לא מדע טילים והוא נמצא במרחק כמה שורות למטה וכל מי שרוצה לפתוח את השבת (או כל בוקר אחר) עם פנקייק מושלם, מוזמן לרוץ ולהכין את הפנקייק הזה. כבר פורסם פה בעבר מתכון לפנקייק, אבל
יש אנשים שעבורם לפתוח את המקרר בקיץ ולפרוס פלח אבטיח קר זה הדבר הפשוט ביותר. יש אנשים שכל מה שמפריד בינם לבין פלח אבטיח קר זאת גופייה ספוגה זיעה שמעליה חולצת מדים עבה ומסריחה, עם כתמי דיו בכיס ושאינה מוחלפת במשך
שנות השמונים המוקדמות. כפר ביאליק. ילד בן 6 או 7 חוזר הביתה מבית הספר אחרי יום לימודים, רכוב על אופניו ברחוב החקלאים. בדיוק באמצע הרחוב ישנו בית עמוס בשיחי פיטנגו המשמש כגדר חיה. הגדר עמוסה פרי חמצמץ-מתקתק, אבל הגביע הקדוש
טירמיסו עם טוויסט – אורמיסו אני חייב לפתוח בווידוי קטן. מעולם לא הבנתי אנשים שמכינים עוגות או קינוחים על בסיס מוצרים קנויים. תמיד נראה לי קצת מוגזם לקשט עוגת שוקולד עם המון קרם בפוררו רושה או להכין עוגה שהבסיס שלה
פאי תותים לפני מספר שבועות לא רב נאסף צוות הבלוג (הכותב, הצלם, הבשלן והטועמת) וטס לסוף שבוע אביבי בברצלונה. לא אכביר במילים על ברצלונה כי מסתבר שהרבה מאוד בלוגרי אוכל ביקרו בעיר המדהימה הזאת וכתבו את ההמלצות הקולינריות שלהם על
כשבלוגר רוצה להגזים הוא יספר איך הוא קיבל מאות מסרים פרטיים ואלפי מיילים על הפוסט האחרון שלו . מי בכלל יכול לערער על המספרים האלה? זה לא משנה שבפועל מייל אחד הגיע מאחותו (מזל שאין לי אחות) ועוד שני מסרים
עולם האפיה נחלק לשניים: אלו שפוחדים פחד מוות משמרים ואלו שרק תנו להם קמח ושמרים והם כבר יחגגו. אצלי למשל, השמרים מפחדים ממני. רק שמישהו יבקש עוגת שמרים וכבר אני אתפח אותם, אאכיל אותם עם קצת קמח וסוכר, אדאג להם