. שלא כמו הרבה מתכונים, שבהם הרבה אנשים משנים רכיב אחד ולוקחים בעלות על המתכנון, הבעלות של המתכון הזה שייכת צחי בוקששתר, ולא משנה כמה

אנשים מדמיינים סלט ניסואז, שנמכר בבתי קפה עלומים, כקערה המרופדת בעלי חסה נבולים ובה מסודרים תפוחי אדמה. לצידם האחר כמה תרמילי שעועית ירוקה שבושלה יתר

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל”.   למזלי

את אריאלה, פגשתי באחד הפורומים שאני משתתף בהם ולאחר הכרות קצרה (מעולם לא ניפגשנו…) התחלתי לקרוא באדיקות את הבלוג שלה “בישול בקצב הסלסה“. למרות כל

כשגרים הרחק מהסיוויליזציה וכל קניה מעבר לעיתון / חלב / קוטג’ מצריכה נסיעה מחוץ לישוב, המזווה והגינה מפצים על החוסר. בגינה תמיד יש שפע של

השבוע אשתי והמשפחה שלי מאוד גאים בי! סוף סוף, אחרי אין ספור פוסטים, אחרי עיכובים בהכנת אוכל (הצילומים לוקחים זמן), אחרי אין ספור נסיונות (לא

אני לא נגד שימורים! אני מעדיף חומרי גלם טריים, אבל לפעמים ובעיקר שלא בעונה, השימורים יכולים להיות פיתרון מצויין. יחד עם הפטריות המשומרות – גם