
קציצות בקר עם במיה ואפונה לילדים רעבים
אם יבקשו מכם לעצום עיניים ולדמיין צלחת קציצות, אני בטוח שאחוז מאוד נמוך ידמיין קציצות בקר עם במיה והרוב הגדול ידמיין צלחת ענקית של קציצות

אם יבקשו מכם לעצום עיניים ולדמיין צלחת קציצות, אני בטוח שאחוז מאוד נמוך ידמיין קציצות בקר עם במיה והרוב הגדול ידמיין צלחת ענקית של קציצות

השבוע כמעט וגרמתי למלחמת עולם. העלתי סטורי לאינסטגרם שלי עם מנת יפררי וציינתי (בטעות) שזה מאכל אורפלי שסבתא שלי הכינה. האוכל האורפלי שסבתא שלי מכינה

פעם לכל הדגים הלבנים אצלינו בבית קראו מוסר ים. הילדים ידעו שמוסר ים זה דג טעים, הוא לבן ובשרני ומספיק שהייתי מספר להם שיש מוסר

אני חושב שהפעם הראשונה שאכלתי ליצ’י טרי היתה בגיל 17 וזה לא היה חזה עוף עם ליצ’י, אלא יותר כמו זכייה בפרס. לדודים שלי היה

בואו ללמוד איך לצלות את העוף המושלם בשיטה שתגרום לעוף להתפרק מהעצם. מאז שהתחלתי לצלות עוף בשיטה הזאת הילדים פשוט זוללים אותו. עוף צלוי עם דובדבנים במרינדה מושלמת של דבש, סויה ובלסמי.

אני חושב שכבר למעלה מעשור אני לא אוכל המבורגרים של מקדונלדס. הדבר היחיד שאני אוכל שם זה צ’יפס, אבל הילדים שלי זה סיפור אחר ויותם

כבר סיפרתי לא פעם שאני מת על אוכל מקסיקני. הוא צבעוני, הוא לא כבד (ברובו) ולרוב הוא מהיר מאוד להכנה. כשאני מארח הרבה אנשים אני

אחד המאכלים שבני הבית הכי אוהבים לאכול זה לזניה. לזניית קוטג’ במיוחד בעיקר כי לוקח בערך 15 דקות להכין אותה ואז לשלוח לתנור. אבל לא

אחד מהמטבחים שאנחנו מאוד אוהבים זה המטבח המקסיקני ולפחות פעם בחודשיים אני מכין סיר ענק של צ’ילי קון קרנה שמלווה ארוחה מקסיקנית שלמה. כבר כתבתי

הזיכרון הראשון שלי עם ארטישוק, לא היה ארטישוק ממולא בשר. זה היה פשוט ארטישוק שבושל במים שאותו אכלתי אצל הדודים שלי בראשון לציון. אני הייתי