תתחילו לשקשק – שקשוקה
שקשוקה זה אחד המאכלים הפשוטים יותר שיש, אך יחד עם זאת, הפשטות עושה את השקשוקה מעדן כל כך טעים. כשהייתי בצבא, לא הייתי מסגול לטעום
שקשוקה זה אחד המאכלים הפשוטים יותר שיש, אך יחד עם זאת, הפשטות עושה את השקשוקה מעדן כל כך טעים. כשהייתי בצבא, לא הייתי מסגול לטעום

אתמול בבוקר, גיליתי עוד בלוג אוכל עברי: אוכל זה טעים. השעה היתה שעת בוקר, לפני ארוחת הצהרים וטרם היו לי תוכניות לארוחת הצהרים (כן. אני

לפעמים, מצאי הירקות בשוק מכתיב מה נאכל ולפעמים, קונים את המצרכים על פי מה שמתכננים לבשל. הפעם, מצאי הירקות בשוק הכתיב מה נאכל מאחר ומערום
את המאפה הזה, ראיתי לפני מספר שבועות באחד הבלוגים שאני נוהג לקרוא, ומיד ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאני אכין אותו. הפטריות שנקנו
היום בבוקר התקיים מירוץ חולון. עוד עשרה ק”מ ועוד שבירת שיא אישי. קצב השיפור איטי מבעבר, אבל עדין, חמישים ושבע וחצי דקות הם שיא אישי
כבר שבועיים רצוף, שבימי שישי בערב אנחנו אוכלים עוף חמוץ מתוק (אתם רואים, אני בודק את המתכונים על בני ביתי לפני פירסומם). השבוע, הדרמתי מסין

אני מעריך שאם תבקשו מישראלי ממוצע לתת לכם שם של מנה סינית, תשעה מתוך עשרה יאמרו “עוף חמוץ מתוק”. יצא לי מספר פעמים בחיים לבקר

היום ילדים, נכין פסטה עם ארטישוק ירושלמי וכרישה. ארטישוק ירושלמי, או בשמו הפחות מוכר – חמנית הפקעות הוא אחד השורשים האהובים עלי היותר. טוב, תודו שאטישוק

אני לא אוהב חצילים. פעם לא הייתי מסוגל להתקרב לחצילים. כל מאכל שכלל חציל היה נפסל באופן אוטומטי. עם הזמן (או הגיל…) הטעמים משתנים ועם

הפעם האחרונה שבה אכלתי מקרוני עם גבינה, היתה בערך לפני עשרים שנה, כשחברים חזרו מארצות הברית והביאו איתם קופסאות אינסטנט של מקרוני אנד צ’יז. אני