קטגוריה: עוגיות

המתכון הזה, פורסם לפני מספר (גדול של) שנים במוסף זמנים מודרנים של ידיעות אחרונות בטור של רוני ונציה. לאחר הכנת העוגיות בפעם הראשונה, גזרתי את

לפעמים, בא להכין עוגה שלוקח לפחות יום להכין אותה, התפחות, לישות, קיפולים, אפיה קירור חיתוך ואכילה תוך הנאה גדולה, כמו הקראנץ הזה למשל, אבל לפעמים,

זה היה צריך להיות פוסט על קראנץ שוקולד (גם זה יהיה) אבל בגלל תבנית לא צפוייה בעלילה, או ליתר דיוק, העדרה של תבנית, יצא משהו

השבוע, בזמן הקניות השבועיות עם הילדה, היא בחרה לה חטיף משלה ואני בחרתי לעצמי חטיף באונטי. למעט האמת, קניתי חמישיה של מיני-באונטי (חטיף קוקוס מצופה

דמיינו לעצמכם, עלה של מלווח, מופשר למחצה, מרוח בשוקולד למריחה ואז נחתך לשמניות. גלגלו כל שמינית מהחלק הרחב לכיוון השפיץ לצורת קרואסון ועכשיו השליכו את

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל”.   למזלי

עוגיות שוקולד שוקולדיות! נימוחות וממכרות. שווה להכפיל כמויות.

 טוב, את המתכון הזה אתם לא רוצים להכין. למה לכם? המטבח גם ככה נקי ומסודר ואתם בטח לא רוצים ללכך אותו בכלים דביקים ומלוכלכים. אתם

כמו כל בולגריה טובה, גם סבתא של אשתי מכינה בבית מרציפן. כדי לא להסתבך עם שאר הבולגרים במשפחה (הבולגריות למען האמת) אני אחזור רגע אחד

טוב, אז הפעם אני אחרוג ממנהגי ואפרסם פוסט ללא תמונות. אמנם יש עוד חודש עד ליל הסדר, אבל כפולני טוב (טוב, לא רק פולוני, גם