לחמניות פרעצל
כמה הקדמות שונות אפשר לכתוב על לחמניות פרעצל, אבל בסוף – אלו לחמניות הכי קלות בעולם להכנה. אפילו בלי צורך לבשל אותן לפני האפייה והחלק
כמה הקדמות שונות אפשר לכתוב על לחמניות פרעצל, אבל בסוף – אלו לחמניות הכי קלות בעולם להכנה. אפילו בלי צורך לבשל אותן לפני האפייה והחלק
אני מת על בורקס בשר. ומשום מה אני לא מכין ממנו מספיק. כשיש לי סבלנות אני מכין בורקס גבינות לבד בבית, אבל לרוב אני מחפש
בייגל מחמצת זה אחד הדברים שאני הכי אוהב. יש לו מרקם מושלם: קרום לעיס ובפנוכו רך עם טיפה חמיצות עדינה של מחמצת. כבר פעם שנייה
אני לא יודע מי הראשון שעלה על השילוב שמרים קינמון, אבל מגיע לו פרס נובל. אני הכי אוהב את ימי שישי, כשהבית נקי וריח האפייה
מלנזאנה פרמזאנה זאת אחת המנות הכי אהובות עליי מהמטבח האיטלקי. אחרי פיצה כמובן. וגם אחרי פוקצ’ה. וניוקי רכים כמו עננים. וריזוטו קרמי הבנתם אותי –
אני חייב להודות שאני מצטרף קצת באיחור לחגיגת אפיית לחם מחמצת. והפעם זה כי להבדיל ממתכונים אחרים שמכינים פעמיים – שלוש לפני שמפרסמים בבלוג, הפעם
אין עצירה אחת שלי בפרנקפורט שאני לא קונה פרעצל עם חמאה ועירית. עם כמות של חמאה שמספיקה למשפחה ממוצעת לשבועיים. זה החטא שאני לא עומד
יש כל כך הרבה דברים שאני אוהבים להכין מזעתר טרי, אבל לחמניות זעתר לוקחות בגדול. עכשיו באביב שיחי הזעתר בשיא צמיחתם והעלים בשרניים ושופעים. הזעתר,
פטאייר זעתר. המשולש המושלם הזה שאפשר עכשיו למצוא בהמון כפרים ערביים. אני מת על המאפה הזה ועכשיו בתחילת האביב שיחי הזעתר (אזוב בשביל הדיוק) מלבלבים
כולם מכינים עכשיו בורקס טורקי. מצד אחד אני לא איש של טרנדים. אני לא ממקפליי הטורטיות (אם לא הייתם פה בשבועיים האחרונים, מישהי קיפלה טורטיות