השבוע, הבת הגדולה שלי הצטרפה אליי לעבודה בערב החג. בדרך חזרה הביתה, עצרתי באחת “החנויות המתמחות” על מנת לרכוש מעט חומרי גלם. “בואי”, אמרתי לביתי, “הולכים לחנות צעצועים של אבא”. באחד המדפים האחוריים של החנות, בדיוק סודרו להם חותכני עוגיות בכל מיני צורות, וביתי מיד אספה מספר חותכנים. וכך, מצאתי את עצמי היום בבוקר הסו-שף של ילדיי ועזרתי להם לאפות עוגיות של ילדים.
העוגיות מבוססות על בצק פריך, שמאוד נעים וקל לעבד אותו ואחד הייתרונות שלו, הוא שאפשר לעבד אותו מספר פעמים והוא אינו מאבד מפריכותו.
לקערת מעבד המזון, עם להב הפלדה, נכניס שתי כוסות קמח (כוס של מאתיים וחמישים מל”ל), מאה גרם סוכר, מאתיים גרם קוביות חמאה קרה, שתי כפות מים קרים, שני חלמונים וכפית תמצית וניל.
נעבד את הבצק עד לקבלת פירורים ונפסיק את פעולת מעבד המזון. את הבצק המוכן, אני משטח באמצעות הידים בין שני ניירות אפיה, אשר התחתון מבין שני ניירות האפיה, מונח על קרש חיתוך גדול או מגש, על מנת לאפשר שינוע הבצק בקלות למקרר.
נכניס את הבצק למקרר לקירור של לפחות שעתיים. לאחר שהבצק קר, נפתח את נייר האפיה. בעזרת הנייר העליון, נרפד תבנית אפיה אחת ובעזרת התחתון, נרפד תבנית אפיה שניה. נחמם תנור לטמפרטורה של מאה ושמונים מעלות ונתחיל ברידוד הבצק.
ניקח רבע מכמות הבצק ונרדד לעלה בעובי של 5 מ”מ. את הרידוד נעשה על משטח מקומח היטב, אשר ימנע מהבצק להידבק למשטח העבודה ואשר יעזור לשחרר את העוגיות החתוכות בקלות.
בעזרת החותכנים, ניצור צורות בבצק ובתנועות עדינות, נזיז בעדינות את החותכן, בעודו נעוץ בבצק על מנת לשחרר את העוגיה החתוכה מעלה הבצק המרודד. נעביר את העוגיות לתבנית ונבזוק מעט סוכר על העוגיות.
השלב האחרון לפני האפיה, אמנם לא הכרחי, אולם הילדים לא יוותרו עליו וזה שלב קישוט העוגיות. אנחנו קישטנו את העוגיות בעזרת סוכריות עדשים קטנות אשר פשוט הונחו על העוגיות ובעדינות ננעצו לבצק.
את העוגיות יש לאפות במשך שש דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של מאה ושמונים מעלות.
