שלום.
חזרתי.
טוב, לא ממש הלכתי. תמיד הייתי פה.
קצת הזנחתי את הבלוג בתקופה האחרונה בגלל מליון סיבות שהמכנה המשותף לכולם הוא אני.
אחד הימים האהובים עלי בשבוע זה יום חמישי (טוב – של מי לא?) אבל אצלי יום חמישי זה היום של השוק ובעונה הזאת של השנה עם שפע הפירות זה הכי כיף לעשות קניות בשוק. כמויות אדירות של פירות טריים, עדין אפשר לקנות את התותים האחרונים של העונה ותוך כדי לטעום מכל פירות הקיץ העסייסים והמתוקים.
בנסיונות להכין לדר לבד בבית, בלי חומרים משמרים, בלי צבעי מאכל להדגשת הצבע, בלי תוספות של גופרית או כל תוספות אחרות ללדר, גיליתי שהדבר הכי קשה בהכנת הלדר, זה סידור הניילון הנצמד על התבניות של התנור (הידעתם שניילון נצמד נצמד הכי חזק לעוד יריעה של ניילון נצמד?) את הלדר אפשר להכין מהרבה מאוד פירות והפעם, אני בחרתי לעשות ריפוי בעיסוק ולהכין לדר על בסיס דובדבנים, דבר שהצריך לגלען 4 כוסות של פרי.
אם אין לכם מכשיר לגלעון דובדבנים (ובאמת, עם כמויות הדובדבנים פה בארץ והמחיר שלהם, זה באמת מכשיר די מיותר) תשיגו לכם צ'ופסטיק אחד או צנטר ארוך למילוי ריבה בסופגניות ותנעצו אותו דרך הגלעין של הדובדבנים והגלעון יהיה קלי קלות.
אז אחרי שתגלענו 4 כוסות דובדבנים, אתם כבר אחרי 90% מהעבודה. עכשיו ניקח את הדובדנים ונכניס לבלנדר או מעבד מזון עם להב פלדה, נוסיף שליש כוס מים ועוד שליש כוס סוכר, יחד עם מיץ מחצי לימון (להדגשת הטעם) ונטחן את הכל למחית חלקה ואחידה. את המיץ דובדבנים שהתקבל, נעביר לסיר רחב ונבשל כעשר דקות תוך כדי ערבוב עד להסמכה קלה.
[box type=question]במידה ויש לכם תרמומיקס – הכניסו את כל החומרים וטחנו 20 שניות מהירות 10 ואז בשלו 10 דקות בטמפרטורה של 100 מעלות, מהירות 3 [/box]
בזמן שמבשלים את הדובדבנים, נעשה שני דברים:
א. נדליק תנור לטמפרטורה של 80-90 מעלות.
ב. נעשה את המשימה הכי קשה במתכון הזה. ניקח נילון נצמד, ורק תוודאו שזה מהסוג שעמיד לחום. אם הייתי אהרוני, אז היתה צריכה להיות פה עכשיו תמונה של ניילון נצמד של סנו סושי, שעמיד לחום. ניקח יריעות ניילון ונרפד בעדינות שתי תבניות של התנור (כן. אני יודע שבאופן מסורתי, לדר מיבשים בשמש, אבל מנסיון מר בייבוש עגבניות, הלחות פה רק גורמת לעובש ולכן אני מייבש בתנור. אם במקרה אתם גרים באילת או במדבר – תרגישו חופשי לייבש בשמש). עכשיו תגלו שלרפד תבנית בניילון נצמד זאת לא משימה קלה כמו שהיא נשמעת. נסו להרטיב את התבנית בכמה טיפות של מים, זה יעזור לניילון להיצמד טוב יותר. תשתדלו עד כמה שניתן שהניילון יהיה מתוח ככל שניתן ושלא יהיו שוליים מיותרים שיגעו בדופן התנור או שיתקפלו על הלדר.
אז יש לנו עכשיו שתי תבניות מרופדות בנילון נצמד (עמיד לחום) וסיר עם סירופ מבעבע של דובדבנים. ניקח את הדובדנים ונחלק באופן אחיד על שתי התבניות.
במידה ואתם מכינים את הלדר ביום שישי בצהרים – זה הזמן להכניס את הלדר לתנור, לתקוע כף עץ בין דלת התנור לגוף התנור, על מנת שהלחות תצא החוצה וללכת לישון שנת צהרים ערבה. ללדר יקח בסביבות 3-4 שעות להתייבש (תלוי בגודל התבנית ועד כמה הייתם מדויקים בחלוקה לשתי התבניות). כאשר הלדר מוכן, הוא לא דביק כאשר נוגעים בו.
לאחר שהלדר מוכן, נשלוף אותו מהתבנית ובעזת מספריים או סכין יפנית, נחתוך לרצועות בעובי הרצוי ונשמור בכלי אטום (על מי אני עובד – זה יגמר לפני שזה יספיק לתפוס לחות).
על אותו עיקרון אפשר להכין לדר מפירות שונים.
על מנת שהלדר לא ידבק לעצמו בכלי, גלגלו אותו מבלי להוריד את הניילון הנצמד.
