טל סורסקי

נעים מאוד.

אפשר לאמר שאוכל הוא חלק מאוד מרכזי מחיי. בתור ילד של עקרת בית, חלק משמעותי מזכרונות הילדות שלי קשורים באוכל. ילד קטן חוזר מבית הספר וכבר בחדר המדרגות מריח את ריח התבשילים של ארוחת הצהרים. לא היה מיקרוגל ולא היו מקפיאים גדולים באותם הימים. לא היה דבר כזה לחמם אוכל מאתמול או להפשיר שניצל מעובד לארוחת הצהרים.

מהיום שאני זוכר את עצמי ביליתי עם אמא שלי במטבח עוזר לה לאפות עוגות. את עוגת התפוחים הראשונה שלי, שלבושתי עדין לא עלתה לבלוג, הכנתי בכיתה א׳ שהיייתי צריך להכין עוגה ליום שישי. הייתי חולה, אבל כדי לא לאכזב את החברים לכיתה, אמא שלי לקחה את העוגה לבית הספר ואף אחד לא האמין לי שאני אפיתי את העוגה. כשקצת בגרתי, אמא שלי אסרה עליי לבשל במטבח ״כי זה מלכלך״. רק במטבח של הטיגונים במחסן יכולתי לבשל ורק בימי שבת, כשהייתי נער, הייתי משתעשע במטבח בזמן שההורים שלי יצאו לטייל ואני נשארתי לבדי בבית.

כשעברתי לבית משלי עם החברה שלי (שהיום במקרה היא גם אשתי ואם שלושת ילדי) הגיעה קפיצת המדרגה.

מעולם לא למדתי בישול באופן מקצועי ובישול זה לא המקצוע שלי. איפה בדרך בין המחשב, הטלפון או הטאבלט שלכם, לשרת עליו מאוחסן הבלוג, אתם עוברים דרך ציוד שהחברה שלי מייצרת. הבלוג הוא הפסיכולוג שלי והבישול זה התרפייה שלי. 

כשהקמתי את הבלוג אי שם בשנת 2008 חשבתי על מקום בו אשאיר משהו אחריי ושלילדים ישארו כל המתכונים שלי. מאז עברו הרבה חבילות חמאה והמון ק״ג של קמח אצלי במטבח. החלום שלי הוא שיום אחד, כשהילדים שלי יהיו הורים והם יכינו אוכל לילדים שלהם, הם יספרו "את זה סבא היה מכין לנו אחרי בית הספר" או "את זה הכנתי בפעם הראשונה יחד עם סבא". 

דבר נוסף שאני רוצה להראות לכם, הקוראים שלי, הוא שאפשר להכין בבית אוכל של מסעדות די בקלות. נכון, יש מנות שקשה מאוד לשחזר ולהכין בבית, אבל הרוב הגדול של מתכוני מסעדות אפשר בהחלט להכין בבית ותמצאו פה גם מגוון טיפים ועצות איך לתכנן ארוחות מרובות משתתפים בלי למות לפני הארוחה. 

אז אתם אתם מחפשים מתכונים מעולים, קלים להכנה (גם אם התוצאה נראת מליון דולר) בואו ללמוד איך לבשל כמו במסעדות, במטבח הפרטי שלכם.

שתף

אהבתי

אהבתי טוען...
%d בלוגרים אהבו את זה: