קטגוריה: נטול גלוטן

נסו לדמיין ילד קטן חוזר הביתה בערב ראש השנה היישר מבית הכנס לבית של סבא וסבתא. על השולחן כבר מחכה הכלי עם פטה כבד עוף ושתי חלות מרשימות עטופות בכיסוי חלות לבן עם ריקמה עדינה. באוויר אפשר להריח את ריח

חשבתי שהיה לי את המתכון הכי טוב בעולם לתפוחי אדמה בתנור עד שגיליתי את כאלה תפוחי אדמה צלויים בתנור שלוקחים את תפוחי האדמה בתנור בסיבוב. זה לא מתכון חדש וראיתי אותו כבר לפני כמה שנים באתר Serious Eats. יש פה

פעם לכל הדגים הלבנים אצלינו בבית קראו מוסר ים. הילדים ידעו שמוסר ים זה דג טעים, הוא לבן ובשרני ומספיק שהייתי מספר להם שיש מוסר ים הם היו טורפים אותו. גם כשהייתי מכין פילה דניס עם ירקות צלויים בתנור זה

יש את הימים האלה שאתם פותחים את המקרר והמקרר מסתכל עליכם בחזרה. אתם רואים שפע של חומרי גלם ואין לכם מושג מה לעשות מהם עד שלפתע לאט לאט מתחילה להצטייר אצלכם בראש תמונה של מנה. סלט כרובית צלוייה לא היתה

רסק תפוחים ביתי זה אחד הזכרונות הכי חזקים מסבא שלי. רסק תפוחים ולפתן אגסים. סבתא שלי, אמא שלי אבא שלי, נפטרה כשהייתי בכיתה ג' או ד'. זה היה בט"ו בשבט ואני זוכר שיצאנו לנטיעות בזמן הלוויה. סבא שלי שהיה מהדור

מאז ומעולם אני אוהב במיה. בעיקר במיה ברוטב עגבניות. גם לבת שלי, היתה תקופה כזאת, בין גיל שנה וחצי לשלוש… זה עבר לה, אבל אני בטוח שיום אחד היא תחזור לזה. למעשה, במיה זה משהו תורשתי אצלנו. אם באמצע ינואר,

במה שנראה כמו חיים אחרים, לפני נצח ונצחים, בילינו חופשה משפחתית בויאטנם ושם לראשונה אכלתי פנקייק ויאטנמי על מרפסת של מסעדה קטנה בעיר הוי-אן ויום למחרת אף הכנתי את המנה הזאת בסדנת בישול ויאטנמית שעברנו. הרבה מאוד זמן חיכיתי להכין

הזיכרון הראשון שלי עם ארטישוק, לא היה ארטישוק ממולא בשר. זה היה פשוט ארטישוק שבושל במים שאותו אכלתי אצל הדודים שלי בראשון לציון. אני הייתי אולי בן 7 או 8, מבלה את חופשת הפסח אצל סבא וסבתא שלי שלקחו אותי

אי אפשר להתעלם שהשגרה שכולנו כבר לא תחזור למה שהיתה. לפחות לא בתקופה הקרובה. אנשים רבים איבדו את מקום עבודתם, עסקים קורסים אחד אחרי השני ורובנו מתרכזים עכשיו בעיקר במשפחות הגרעיניות שלהם ובקרובים שבהסגר. (תדאגו שהילדים יתקשרו אל סבא וסבתא.