עוגיות וניל ואגוזי לוז

אין כמו עוגיות חמאה פריכות אשר נמסות בפה בביס הראשון ומשאירות טעם של עוד. אין כמו קופסת עוגיות כאלו עבור “העוד”. עוגיות חמאה הן אחד מסוגי העוגיות הטעימות ביותר, הן פשוטות להכנה, נשמרות היטב (בכלי אטום) ואהובות על כולם. גם הכנתן אינה דורשת יותר מדי התעסקות (טוב, רק קצת).
נתחיל בהקרמה של חמאה, סוכר ווניל. בעוגיות אלו, אני ממליץ בחום להשתמש במשחת וניל שהיא הרבה יותר מרוכזת בטעמה מתמצית וניל. בקערת המיקסר, עם וו הגיטרה (או K) נקרים שלוש מאות גרם חמאה רכה יחד עם מאתיים חמישים עד שלוש מאות גרם אבקת סוכר (הכמות בהתאם לרמת המתיקות שאתם אוהבים) וכף גדושה מחית וניל.

נפעיל את המיקסר במהירות איטית, עד שכל אבקת הסוכר נבלעת בחמאה ורק אז נגביר למהירות בינונית. הפעלת המיקסר בהירות גבוהה תשאיר אתכם עם ענן של אבקת סוכר (אולי זה טוב לפיזור אבקת סוכר על סופגניות, אבל לא לעוגיות). כאשר התערובת הופכת להיות קרמית ואחידה, נוסיף ביצה שלמה.

לאחר שהביצה נבלעת בתערובת, נכבה את המיקסר ונוסיף ארבע וחצי כוסות קמח (כוס = מאתיים וחמישים מל”ל). נפעיל את המיקסר במהירות איטית עד לקבלת תערובת אחידה. מאחר והבצק לעוגיות הינו בצק פריך, עיבוד יתר של הבצק יניב עוגיות לא פריכות.


כשהבצק מוכן, נכין גלילים של בצק, בקוטר של שניים עד שניים וחצי ס”מ. הדרך הנוחה ביותר (לטעמי) הינה לאגרף את הבצק בתוך כף היד, מצד אחד לדחוס אותו עם כף היד והאצבעות ומהצד השני, לתפוס את קצוות הגליל (העקום) בעזרת האגודל של היד השניה, מצד אחד, והאצבעות מהצד השני. הבנתם?

לאחר יצירת הגליל (העקום) נגלגל אותו עד משטח ישר עד לקבלת גליל אחיד, ישר, חלק ואיכותי שאותו נשמור על קרש חיתוך או מגש. אם הייתם מתכנתים, פה היתה סיום ללולאה: להמשיך עד שמסתיים כל הבצק, אבל בגלל שרובכם אינכם תכנתנים, תחזרו על תהליך יצירת גלילי הבצק עד שנגמר כל הבצק בקערת המיקסר.

כעת, ניתן לבצק את מה שהוא הכי אוהב, וזאת מנוחה ארוכה (שעתיים לפחות) במקרר. אם יש לכם כוס אגוזי לוז (לא מלוחים) קלויים וקלופים, זירקו אותם לקערת מעבד המזון שלכם, עם להב הפלדה, וטיחנו להם את הצורה. אם אין לכם, זה הזמן לקחת כוס אגוזי לוז, לפזר על צלחת גדולה ולשלוח לשבע דקות בגן עדן או למיקרו עם העוצמה הגבוהה ביותר. תנו לאגוזים להצטנן היטב ואז קילופם יהיה קליל. לאחר הקילוף – טחינה במעבד מזון.
לאחר שהבצק התקרר ואגוזי הלוז טחונים, אפשר להתקדם בעבודה. נטרוף ביצה בקערה ובעזרת מברשת, נבריש גליל בצק בביצה ונגלג את הגליל באגוזי הלוז (מישהו אמר שניצל?).

את הגליל המצופה נניח שוב על קרש חיתוך ונפרוס לפרוסות בעובי של חצי ס”מ.

חשוב להקפיד על חיתוך אחיד ככל הניתן על מנת שהעוגיות יאפו באופן אחיד.

אם אין לכם אגוזי לוז ומאוד מתחשק לכם לאפות את העוגיות, אפשר לגלגלן בסוכר (אשר גם יתקרמל תוך כדי האפיה).

את העוגיות, נסדר על תבנית אפיה המרופדת בנייר אפיה. אפשר לסדר את העוגיות בצפיפות, מאחר ואינן תופחות או משתטחות במהלך האפיה. לאחר שכל העוגיות מסודרות בתבנית, נאפה אותן כעשר דקות בתנור שחומם מראש למאה ושמונים מעלות. אני נוהג להכניס את התבנית השניה לתנור לאחר כחמש דקות מתחילת האפיה של התבנית הראשונה על מנת שכל העוגיות יאפו בצורה אחידה (ולא שהעוגיות שבמגש התחתון של התנור ישארו חיוורות).

לאחר סיום האפיה יש להוציא את העוגיות מהתבנית ולצננן על רשת (אחרת הן ימשיכו להאפות). את העוגיות (יוצאות בערך מאה עוגיות) יש לשמור בכלי אטום. חשוב לא להעביר את העוגיות לכלי טרם צינונן המוחלט.

גזור ושמור

מצרכים

1. שלוש מאות גרם חמאה בטמפרטורת החדר (של יום אביב ולא יום חורפי וקר)
2. מאתיים חמישים עד שלוש מאות גרם אבקת סוכר
3. כף משחת וניל
4. שתי בייצים
5. ארבע כוסות קמח וחצי
6. כוס אגוזי לוז, לא מומלחים, קלויים וטחונים

אופן ההכנה

1. בקערת המערבל, נקרים בעזרת וו הגיטרה את החמאה, אבקת הסוכר והוניל עד לקבלת תערובת אחידה ואוורירית.
2. להוסיף את הביצה ולערבל עד להיבלעותה בקרם.
3. להוסיף את הקמח ולערבל עד לקבלת בצק.
4. להכין גלילים מהבצק ולקרר לשעתיים.
5. למשוך את גלילי הבצק בביצה טרופה ולצפות באגוזי הלוז (או בסוכר)
6. לפרוס את הגלילים לעוגיות בעובי של חצי ס”מ
7. לאפות בחום של מאה ושמונים מעלות כעשר דקות
8. לצנן על רשת צינון ולשמור בכלי אטום

בתאבון.