כשגרים הרחק מהסיוויליזציה וכל קניה מעבר לעיתון / חלב / קוטג’ מצריכה נסיעה מחוץ לישוב, המזווה והגינה מפצים על החוסר. בגינה תמיד יש שפע של עשבי תיבול טריים, חלקם רב שנתיים וחלקם עונתיים ואילו המזווה (והפריזר) תמיד מוכן לכל תרחיש (כמעט לכל תרחיש). למרות שהיום היה יום השוק השבועי והמקרר היה עמוס פירות וירקות עונתיים, לא התחשק לי להכין משהו כבד לארוחת הצהרים.
ספגטי ברוטב פסטו
הפעם, ערוגת הבזיליקום שילמה את מחיר העצלנות שלי. יחד עם שאריות הפרמז’ן שמצאתי מאחורי האבטיח במדף התחתון של המקרר ומעט צנוברים שתמיד יש בפריזר (לא בשבילי חס וחלילה, אלא עבור האוגרת שלנו) הוכן לו רוטב פסטו קליל ומהיר. אמנם יש היום מספר יצרנים שמיצרים רטבי פסטו לא רעים, אבל אני מבטיח לכם, שאם תכינו פסטו ביתי, יהיה לכם מאוד קשה לחזור ולהנות מרטבי הפסטו התעשייתים, שאולי מחזיקים חצי שנה מעמד במקרר, אבל שוב… תטעמו פסטו בייתי ותבינו על מה אני מדבר.
אין ממש כמויות מדויקות לפסטו, אבל העיקרון הוא פשוט: במעבד מזון עם להב פלדה, טוחנים יחד צרור יפה (בערך בגודל של החבילות בזיליקום שמוכרים בסופרים) של בזיליקום טרי יחד עם שתיים – שלוש כפות של צנוברים, שתיים שלוש כפות של גבינת פרמז’ן מגורדת. לתוך הקערה נוסיף שן שום כתושה (או שתיים), חצי כפית מלח ורבע כוס שמן זית (כוס = מאתיים וחמישים מל”ל) . נפעיל את מעבד המזון וניטחן עד לקבלת משחה אחידה. ייתכן ויהיה צורך להוסיף עוד מעט שמן זית – הכל בהתאם לרמת הסמיכות שאתם אוהבים.
אם אתם לא מסיימים את כל הרוטב עם הפסטה, הרוטב ישמר במקרר עוד מספר ימים, כשהוא שמור בכלי אטום, עם מעט שמן זית מעליו.
כמובן, שאת הפסטה (ספגטי ילך הכי טוב עם הפסטו) מבשלים לפי הוראות היצרן ומגישים עם הרוטב ומעליו מעט פרמז’ן.
מצרכים:
- 1 צרור בזיליקום
- 3 כפות צנוברים
- 3 כפות גבינת פרמז’ן
- 0.33 כוס שמן זית
- 0.5 כפית מלח
- 1 שן שום
אופן ההכנה:
- לטחון את כל החומרים במעבד מזון עם להב פלדה עד לקבלת תערובת משחתית אחידה. להתחיל עם רבע כוס שמן זית ולהוסיף עוד שמן בהתאם לצורך.
- כאשר מגיעים למרקם כמעט חלק עוצרים את מעבד המזון ומעבירים את הפסטו לצנצנת נקייה ומעוקרת.
