אני חושב שבישוב שבו אני גר, היחס בין עצי הלימון לתושבים חורג בכמה סדרי גודל מהממוצע הארצי (עץ ל2,563 תושבים אם ממש רציתם לדעת). לפני מספר שבועות, אירגנתי לילדי הכיתה של הילדה ערב קולינארי ואחת התחנות היתה עמדה להכנת לימונדה. את הלימונים ביקשתי מההורים שישלחו עם הילדים וכמו הלימונים שהגיעו, הספיקה להכנת לימונדה לכל בית הספר.
זאת היתה הזדמנות מעולה ליצור סדנת יזע. אם לא ראיתם נחישות של ילדים בכיתה ג', בזמן שהם סוחטים לימונים, לא ראיתם מהי נחישות. בסוף הערב, חילקנו להורים בקבוקים של ליטר וחצי עם מיץ לימון סחוט, מרוב הכמות שנשארה. לאחר שחזרתי הביתה, הלכתי לפשוט על העץ הפרטי שלי (העץ של השכנים שאולי קוטפים לימון בחודש ולא מודעים לטונות הפסיפלורה שיש להם בחצר) במטרה להתכונן לקיץ ולהכין לימונצ'לו.
באופן עקרוני, יש שתי דרכים להכנת ליקר – הדרך הראשונה – להשרות את הפרי בסוכר ולאחר שטעם הפרי מתמצה בסוכר ונוצר סירופ, מוסיפים מים ואלכוהול. השיטה השניה, בה משרים את הפרי באלכוהול ולאחר מיצוי הטעמים, מוסיפים סירופ סוכר ואלכוהול. בשיטה הראשונה נשתמש בד"כ בפירות עסיסים ואילו בשיטה השניה נשתמש בפירות ללא הרבה נוזלים, או לתבלינים. במקרה של לימונצ'לו, בו צריכים להשרות את קליפות הלימון כחודש נשתמש בשיטה השניה.
אם אתם מכינים את הלימונצ'לו, תשתדלו מאוד להשיג לימונים אורגניים. הלימונים שקונים בחנויות בד"כ עברו דינוג (ציפוי של שכבה דקיקה של דונג שמגן על הלימון אבל לא עוזר לנו בלימונ'צלו). נתחיל עם 10-15 לימונים שאותם נשטוף היטב משאריות אבק או כל לכלוך אחר שדבק בהם ונייבש במגבת נקיה.
בעזרת קולפן ירקות חד, נקלף בעדינות את השכבה הלבנה בלבד. אל תפעילו הרבה לחץ בזמן הקילוף כי השכבה הלבנה תוסיף מרירות ללימונצ'לו ועם מחיר האלכוהול, חבל סתם לשפוך את הליקר. תקפידו מאוד לקחת רק את הקליפה הצהובה. את הקליפה נעביר לתוך צנצנת זכוכית נקיה. במקרה הזה, לא ממש צריך לעקר את הצנצנת, רק לשטוף אותה היטב ולנגב משאריות מים. אני עדין לא נתקלתי בחיידקים ששורדים חודש רחצה באלכוהול (לפחות לא חיידקים שנמצאים בבית ולא במעבדות מחקר של המרכז לבקרת מחלות מדבקות). ניקח בקבוק של 750 מל"ל של אלכוהול נקי, 96% ונמזוג לצנצת.
את הצנצנת יש לשמור במקום חשוך וקריר. סמנו חודש בלוח השנה ולכו לבשל דברים אחרים בינתיים.
לאחר חודש….
לאחר חודש, האלכוהול יקבל צבע צהוב זרחני של הלימון. בעזרת מצקת, העבירו את האלכוהול לתוך כלי קיבול גדול (בזהירות לא לערבב את המשקעים שבתחתית הצנצנת). את האלכוהול שאי אפשר להוציא יותר עם מצגת, מיזגו לתוך פילטר של קפה או דרך חיתול.
ערב לפני הכנת הליקר, נמלא קומקום מים ונביא אותם לרתיחה. פעולה זאת תרכך את המים ונעזור לשמור על משקה צלול. זאת לא פעולה קריטית, אבל אם אתם רוצים משקה נקי – זה לא יותר מידי מאמץ. בזמן שמרתיחים את המים, נביא לרתיחה בסיר אחר ק"ג סוכר עם חצי ליטר מים (לא המים שהורתחו, מים נוספים). כאשר אתם מעבירים את המים מהקומקום, תקפידו לא למזוג גם את שאריות האבנית. אם יש לכם מסנן של קפה מיותר, זה הזמן להשתמש בו (או בחיתול בד).
עכשיו ניקח משפך נקי ובקבוקים נקיים ונתחיל עם מזיגה של כוס אלכוהול, כוס מים וכוס סירופ סוכר. אלה היחסים הקלאסיים בין המרכיבים. מיזגו מעט לימונצ'לו לכוס וטעמו אותו. אם אתם אוהבים פחות חריף – להוסיף מים. פחות מתוק – לשנות את יחס המרכיבים ולהוסיף פחות סירופ סוכר. רוצים יותר חריף? תוסיפו עוד קצת אלכוהול. הבנתם את הרעיון? אחרי שמצאתם את היחסים שאתם אוהבים המשיכו במילוי הבקבוקים.
תקפידו להשאיר בקבוק אחד יחד עם כמה כוסות תמיד בפריזר (בזכות האלכוהול הוא לא יקפא).