בתורת הקבוצות, יש מושג של חיתוך בין שתי קבוצות (או יותר) אשר יוצר קבוצה חדשה בעלת כל האיברים המשותפים לקבוצות המקוריות. אם נחזור לעולם בלוגי הבישול, אם נעשה חיתוך בין כל בלוגי הבישול, נקבל קבוצה ענקית של בלוגים שמכילים את המתכון של לחם זה אשר פורסם בניו-יורק טיימס. הוא לא לחם קל מבחינת כמות הקלוריות שבו (למרות שהחמאה עלולה ליפול דרך החורים שבו, אז מותר לא להחשיב אותה במאזן הקלוריות), אלא הוא לחם קל מבחינת ההכנה שלו.
אז למה לחם קל? כי נורא קל להכין אותו. מערבבים את החומרים ולא לשים אותם, מחכים בסבלנות ואופים.
לוקחים קערה. מוסיפים קמח. מוספים שמרים.
מוסיפים מלח. מערבבים. מוסיפים מים. מערבבים (לא לשים).
אוספים את הבצק לכדור ומכניסים לתוך קערה. את הקערה מכסים בניילון נצמד ומניחים בצד.
מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים.
מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים. מחכים.
זהו. עברו 12 עד 24 שעות.
אפשר להמשיך. במתכון המקורי רשום לתת לבצק ללנוח בין 12 – 18 שעות, אולם אם אתם מכינים את הבצק ביום שישי בבוקר אז ביום שבת אתם מוזמנים להתעורר בשעה ארבע בבוקר כדי לאפות את הלחם לאחר 18 שעות. אני בחרתי להתעורר כמו בן אדם נורמלי בשעה חמש בבוקר ולאפות את הלחם. טוב, לא ממש חמש. בשעה שמונה בבוקר… לוקחים את הבצק אחרי התפיחה ובעזרת שורש כף היד, מוציאים את האויר מהלחם. לוקחים את הבצק המפונצ'ר ובעדינות פותחים לעלה, בעזרת כפות הידים. מקפלים שליש אחד לכיוון מרכז העלה וסוגרים עם השליש הנותר.
מחזירים את הבצק לקערת ההתפחה כאשר התפר מונח כלפי מטה. אם יש לחם סלסלת התפחה – זה הזמן לנגב ממנה את האבק ולהתפיח את הלחם התפחה שניה בסלסלה. לאחר שעה וחצי של התפחה, מחמים את התנור, כשבתוכו קדירת ברזל יצוק לטמפרטורה הגבוהה ביותר של התנור (אני מניח שכולם פה אופים בתנורים בייתים שלא מגיעים לחמש מאות מעלות. אצלי זה 230 מעלות).
כאשר התנור חם והקדירה התלהטה, נוציא בזהירות את הקדירה (היא חמה כמו הכניסה של הגהנום) ונניח על משטח יעודי ולא על השיש. נפתח את הקדירה ונעביר בעדינות את הלחם לתוך הקדירה.
מכסים את הקדירה ושולחים את הלחם לתנור למשך 25 דקות. לאחר עשרים וחמש דקות מסירים את המכסה ואופים עוד עשר דקות עד שהלחם מקבל גוון שחום וציפוי יציב. כאשר הלחם מוכן, אל תיתפתו לפרוס ממנו מיד פרוסה ולמרוח שני ס"מ של חמאה. אחת הטעויות הנפוצות היא פריסת לחם בעודו חם, מה שגורם לכל הלחות לברוח וללחם להתייבש מוקדם מהרצוי. תנו ללחם מעט זמן להנות מהחיים ולהצטנן מעט, מאחר ולאחר שתפרסו את הפרוסה הראשונה ממנו, חייו ספורים.
מצרכים:
- 3 כוסות קמח
- ¼ כפית שמרים יבשים
- ¼1 כפיות מלח
- ½1 כוסות מים