fbpx

ריחות הם אחד ממעוררי הזכרונות הכי חזקים שיש. נסו פעם לעצום עיניים ולהריח ריח מוכר כלשהו ולהיזכר בזכרונות הקשורים לריח זה. זה בדיוק מה שקרה לי השבוע במסגרת אירוע בלוגרים שהשתתפי בו, בביתו של ארז קומרובסקי במתת, במסגרת סדנת טעימות יין של יקב רמת הגולן (רק כהערת אגב: יובל ציטט מילה במילה את הטקט שעדין לא כתבתי על אירועי בלוגרים. אני ממליץ לכם בחום לקרוא את מה שאני חשבתי עליו והוא העלה על הכתב)

ענבים שחורים

אבל אם נחזור רגע לעניין הריח והזכרונות שהריח מעלה לנו תמיד כשאני מריח ריחות של יין, אני נבעט חזרה אל גילאי 8-9-10, הגילאים בהם הדוד שלי ניהל את היקב של כרמל מזרחי בזכרון יעקב. יש אנשים שמריחים יין ומצליחים לזהות בו ניחוחות של אוכמניות או פירות יער, ריחות של טבק או עלי שלכת, ריחות פרחים, ליים, תפוח או אפרסק. אני תמיד מריח את הריחות של הילדות שלי. את השבועות האחרונים של החופש הגדול, שהיו גם תקופת הבציר.  השבועות הכי עמוסים ביקב, בהם נדרשת הימצאותו של המנהל (וגם היינן הראשי) כל הזמן ביקב ולכן, באמצע היקב עמדה לה וילה שבה גרנו (יחד עם בני הדודים) כל שנה בסוף החופש הגדול.  לוילה היתה גינה ענקית ובקצה הגינה היו שיחי בננה שבכל סוף עונה, לאחר מתן הפרי היינו עולים על העץ ומנדנדים אותו עד שנפל (הבננה היא שיח חד שנתי).

מתנדנדים על הבננות
מתנדנדים על הבננות

כשאתם ילדים ביקב והדוד שלכם הוא מנהל היקב מותר לכם לעשות (כמעט) הכל: להסתובב חופשי בכל מקום שרק תרצו, להסתובב בין בריכות התסיסה של היין (אז, היין היה בבריכות אבן, לפני תקופת מיכלי הנירוסטה הענקיים), להצטרף לקבוצות של תיירים לסיורים ולשתות המון היין (ואין חוויה מצחיקה מלראות את האח הגדול, בן ה-12 משתכר מטעימות של יינות), להיכנס לבית האריזה של היקב – לראות את הבקבוקים מסתובבים על המסוע, ממולאים ביין ואז עוברים ביקבוק והדבקת תוויות, להצטרף לסיורים בכרמים ולראות כיצד הכורמים מודדים את רמת הסוכר בענבים בעזרת מכשיר מוזר (בעינים של ילד קטן) – בקיצור חווית ילדות בלתי נשכחת.

DSC_8581

אני חושב שרמת היין בארץ השתפרה בכמה סדרי גודל מאותה תקופה של שנות השמונים המוקדמות,  בהם היה בעיקר יין קידוש, יין אדום, יין לבן יבש, יין לבן חצי יבש ופנטזיה (אל תתפסו אותי במילה פה, הייתי ילד אז…) אם נחזור היום ליקב רמת הגולן, אז שם מגדלים זנים שונים של ענבים בגבהים שונים בסוג אדמה וטמפרטורה שאופטימלית לסוגי הגפנים והענבים.

DSC_8586

בסדנא, שהועברה על ידי ארז, אכלנו הרבה אוכל (הפעם האוכל היה רק הסייד קיק של היין) ועם אותן המנות, טעמנו סוגים שונים של יינות. פעם, היה חוק בארץ: יין לבן לדגים ויין אדום לבשר. אז שאני שמח לבשר על ביטולו של החוק הזה. לכל מנה אפשר להתאים סוגים שונים של יינות ואפילו אותו סוג של יין יורגש בצורה שונה עם מאכלים שונים. חלק מחווית השתיה של היין היא תלויית קונטקסט, כלומר יין שתשתנו בסיטואציה מסויימת, יכול להיות מורגש בצורה שונה בסיטואציה שונה.

DSC_8590

למרות ההיסטוריה המשפחתית ושפע היינות שתמיד היו בארוחות החג ובאירועים משפחתיים שונים, אני חייב להתוודות שאצלי היינות נמצאים על סקאלה שמצד אחד שלה כתוב "יין מעולה" ומהצד השני שלה "חרא של יין" (סליחה על הצרפתית).  אני מכיר מושגים כמו "בוקה" , "גוף" , "יינות זניים" או "בלנדים", אבל אני מעולם לא הצלחתי לזהות ריחות של פריחת הדרים מעורבבים בריחות של משמשים מעושנים ובסופו של דבר יין יכול להיות מעולה או חומר גלם לחומץ.

DSC_8602

למזלי הרב, אל האירוע הגענו בהסעה, מה שאפשר לשתות הרבה יין מסוגים שונים. אני לא הולך להמליץ כאן על יין מסוג זה או אחר, כי בסופו של דבר, יין, כמו כל דבר אחר, זה טעם אישי ולא כל מה שטוב לאחד, יהיה טעים לאחר (פשוט תצטיידו בכמה בקבוקים מסוגים שונים ותטעמו כמה סוגי יינות)

DSC_8629

אני חושב שבשורה התחתונה, פעם הבאה שתם מארחים או מכינים ארוחה חגיגית, נסו להגיש כמה סוגים שונים של יינות (3-4 לא צריכים לשדוד יקב) ופשוט תטעמו את אותה המנה עם כמה סוגים שונים של יין. יכול להיות ניסוי מעניין.

אם אתם קוראים את הפוסט הזה אחרי האוכל, אתם יכולים ללחוץ על הלינק הזה בביטחה ולראות עוד כמה תמונות מהאירוע. אם אתם רעבים ולא רוצים אולקוס – לחיצה על הלינק על אחריותכם בלבד 🙂

DSC_8617

 

DSC_8615

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
Untitled

רישום לעדכונים

הירשמו על מנת לדעת ראשונים על מתכונים חדשים

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

%d בלוגרים אהבו את זה: