טיול משפחתי לויאטנם של פעם בחיים – חלק שני

המשך המסע לויאטנם במסגרת טיול משפחתי לויאטנם. אם טרם קראתם את החלק הראשון, מוזמנים לקרוא עליו פה!

11/9/2019 יום שלישי

מתעוררים במלון לארוחת בוקר מפנקת. זהו הלילה ראשון שקיבלנו עוד שעת שינה, לאחר מסע ארוך והגעה למלון אתמול בלילה תשושים מיומיים של נסיעות רק כדי לגלות שנגמרו המים החמים. מסתבר שהיתה הפסקת חשמל ונגמרו המים החמים, אבל לא זה מה שישבור אותנו.

מתחילים את הבוקר בארוחת בוקר עשירה ומפנקת במלון ואז יוצאים לדרך להר הכי גבוה בויאטנם:  פרסיפן. 3,143 מטר. מתחילים את המסע ברכבת חדשה לגמרי, שנחנכה רק לפני חודשיים, לכיוון הרכבל הארוך בעולם. שם מתחיל הטיפוס דרך שכבת עננים סמיכים, כשמידי פעם מתגלה נוף עוצר נשימה מלמטה: צמרות עצים מפלסות את דרכן מבעד סבך הבמבוק ושאר הצמחיה, נחלים שוצפים מבליחים מידי פעם מבעד לעננים ולאחר דקות ארוכות של נסיעה איטית בין שמים לארץ, מגיעים לתחנת מעבר ושם יורדים מהרכבל ומטפסים כמה עשרות מדרגות לרחבה ענקית. מסביב רק ערפל סמיך שלא מאפשר לתצפת למרחק, אבל הדרך לפסגה, היה מהנה לא פחות מהנוף שלא נשקף. מגדל שנמצא כמה מטרים מול מהרחבה בקושי נראה לעין.
ממשיכים לטפס לרחבה נוספת אשר באחת הדפנות שלה ישנה פגודה ענקית מלאה בפסלי זהב של בודהה. בויאטנם ישנם שני סוגי מקומות לתרגול הבודהיזם: פגודות ומקדשים. הפגודות הן המקבילות למקדשים. שם חיים הנזירים ועוסקים בבודהיזם. הנזירים חיים על תרומות הן של מזון והן של כסף אשר המאמינים מביאים. הם בקושי יוצאים מהפגודות ולהבדיל ממקומות אחרים במזרח, פה הם אוכלים הכל ולאו דווקא צמחונים. בנוסף לפגודות ישנם גם מקדשים אשר מוקדשים לגיבורים שונים לאורך ההיסטוריה הויאטנמית, כמו מלכים, מצביאים דגולים אשר הביאו נצחונות או הצליחו להגן בפני הפלישות של השכנים הסיניים או לכבוד אלים שונים: אל האורז, אל המים ואחרים.
ממשיכים לטפס לכיוון פסגת ההר ועולים על רכבת שלוקחת אותנו עוד כמה מאות מטרים בעליה תלולה מאוד עד שמגיעים לפסגת ההר. עושים כמה צילומים משפחתיים וקבוצתיים וחוזרים לארוחת צהרים בסאפה ותוך כדי ארוחת צהרים, נתקלים במסע הלוויה שעובר ברחוב.
אחרי הצהרים נוסעים לכפר קטן בשם קאט קאט ( cat cat) שם לאורך סמטה תיירותית להפליא עם מיטב עבודות האומנות המקומיות יחד עם המון מוצרים סיניים הגענו לתצפית מרהיבה על העמק עם שדות אורז מצהיבים (עדין לא נמאס) והנחל שוצף שחוצה את העמק.
ממשיכים בשביל לכיוון מפלי קאט קאט שם שוב נכנסים לרחצה קלילה בבריכת חלוקים תלולה הנמצאת לפני אחד מכמה המפלים באתר.
לאורך הדרך עוברים דרך בתים של תושבי הכפר. חזירים קטנטנים משוטטים בין החצרות, חופרים בבוץ שמחפשים מזון ליד תרנגולות שמסתובבות ומנקרות כל מה שנקרה בדרכן.
ממשיכים את המסלול לאורך שביל מוצל לאורכו של נחל שזורם בכפר, חוצים גשר שמתנדנד עם כל צעד וצעד עד לסיום המסלול.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

12/09/2018 יום רביעי

עוד בוקר של סיורים בכפרים של סביב סאפה. ויאטנם מורכבת ממעל 50 קבוצות אתניות שונות, שהרוב הגדול הם אנשי הויאט (Nam – אנשי. ויאטנם – אנשי הויאט). בצפון המדינה יש הרבה שבטים שמקורם בסין והשפה שלהם היא אחד הניבים הסיניים ולא ויאטנמית. מתחילים את הבוקר בכפר של אנשי ז׳או (Dao).
אנשי הכפר במקורם מסין והם עובדים את הכלב, מבחינת אמונתם הדתית. מאמינים שהגיעו מאל עם ראש כלב. לפי האמונה המנהיג שלהם הצליח לנצח את הפולשים הסיניים ובתמורה התחתן עם ביתו של המלך ונולדו להם 12 ילדים שהם מייסדי השושלת.
נוסעים לכפר ta phin. הדרך לכפר עובדת דרך כביש רעוע  וכאשר האוטובוס חולף על אחד הגשרים מעל נחל, כולם עוצמים את העיניים ומתפללים. ערפל כבד מכסה את האזור ולשם שינוי רואים שדות עם גידולים שהם לא רק אורז.
לאורך הדרך ילד בן 5-6 עובד עם מצ'טה ומעבד עצים בחצר הבית ולאט לאט חודרת ההבנה שבית הספר הוא אופציה וילד שלומד הוא ילד שלא עובד ולא עוזר בעבודות הבית והשדה.
מגיעים לכפר וכבר בחניון מחכות לנו 6 מקומיות. חלקן עם תינוק על הגב וחלקן עם סלי קש שבתוכם כל מיני תיקים, רקמות ועבודות אמנות שהן מייצרות ומנסות למכור. ערפל סמיך מכסה את הכפר כמו שמיכה הדוקה שעוטפת תינוק. מסרב להתפזר ולאורך כל היום אנחנו מבלים בתוך ענן. הכפר עשוי מבתים שפזורים באקראיות ורחוב בוצי חוצה את הכפר, שלאורכו חנויות שונות, וגם פה, כמו בכל מקום בויאטנם, שולחנות עם נתחי בשר שונים הנמצאים בכניסה לחנות עם מאוורר ששקית נילון מחליפה את להביו ומגרשת את הזבובים. תרנגולים וברווזים מסתובבים בכל מקום בכפר יחד עם חזירים קטנטנים.
אנחנו צועדים במעלה הרחוב היחיד של הכפר לכיוון מערת נטיפים קדושה. בכניסה למערה משלמים לשומר על מנת להדליק את התאורה במערה ונכנסים פנימה למזבח קטן שם המקומיים משאירים מנחות שונות.
נכנסים למעבי המערה על שביל רטוב וצר מאוד. אין אפשרות לעבור בשביל עם תיק גב וכל הזמן מתכופפים על מנת לא לקבל סלעים בראש. הילדים מובילים את המסע בתוך המערה, שכולל עליה בסולמות והליכה תוך כדי כריעה עד לשלב בו לא רואים את סוף המסלול ואז עושים אחרונה פנה ויוצאים החוצה.
ממשיכים לביקור בבית מקומי שהוא למעשה חלל אחד גדול שמחולק לאיזורים שונים. איזור שינה, "סלון" , בור לבישול שמעליו מעשנים קלחי תירס ומולו עוד תנור שמוסק בעזרת גזעים. גם האופנוע נמצא בתוך הבית. באופן כללי אנשי המקום לא משתמשים בבנק וכל הכסף נשמר בבית. יושבים עם בעלת הבית לשיחה קצרה בעזרת המדריך שמתרגם לנו. אין בבית תאורה. היא יושבת עם פנס ראש ורוקמת בזמן שעונה על השאלות. קמים עם צאת החמה והולכים לישון כשמתחיל החושך. בשאר הזמן עובדים בשדות. חיים מאוד פשוטים.
חוזרים לסאפא לארוחת צהרים ואחרי הצהרים ממשיכים לכפר לשני כפרים נוספים.
מתחילים בנסיעה על (עוד) כביש רעוע לכפר Lich Chai. בגלל כמויות הגשמים יש סחופת אדירה של בוץ ואבנים ובכמה מקומות הכביש עצמו נסחף.  מגיעים לכפר וקבוצה נשים ישר מסתערות עלינו בניסיונות למכור את מרכולתן. גם פה הרחוב הראשי מלא חנויות של עבודות מקומיות לצד חנויות מכולת, דוכני פירות וירקות, קצבים וגם בקבוקי פלסטיק (של מים) מלאים בבנזין לאופנועים.
גם פה מנצלים את סוף הקיץ ליבוש קלחי התירס ואורז.
עשרות כלבים מסתובבים בכפר. חלקם בחיפוש אחר אוכל וחלקם סתם רובצים בחוסר מעש. לאט לאט עם ההתקדמות במסלול הרוכלות מתחילות לנטוש אותנו ולחפש תיירים אחרים. עשרות משפחות עובדות בשדות האורז, שבאיזור זה של ויאטנם כבר מצהיב ומוכן לקציר. במספר חצרות ילדות עסוקות במילוי אורז שהופרד מהגבעול, וממלאות את האורז בתוך שקים. ילדים בני 4-5 נושאים תינוקות על גבם בזמן שהוריהם בשדות.
ילדים אחרים קופצים להנהתם מערימות שחת בעוד ילדים אחרים יושבים באמצע שדה אורז ומשגיחים על תאו מרוח בבוץ יבש.
חוזרים לסאפה לארוחת ערב לקראת יציאה לקנות מעילים, תיקים וחולצות בזיל הזול.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

13/9/2018 יום חמישי

משקימים קום ויוצאים מסאפה חזרה להנוי. חמש דקות אחרי תחילת הנסיעה דנה מגלה שאיבדה את הצמיד שלה. צמיד שהיה שייך לסבתא של סבתא שלה. חוזרים מהר למלון אבל אין זכר לצמיד.
לאט לאט נפרדים מהנופים הירוקים, מהג'ונגלים הסבוכים עם שפע של עצי בננה ובמבוקים, ממאות הנחלים והמפלים שחלפנו. עם התקדמות הנסיעה פני השטח חוזרים להיות מישוריים יותר, הערפל מתפוגג וכאשר עולים על האוטוסטרדה ועוצרים להתרעננות מרגישים את החום והלחות שאיפינו את הנוי.
המהירות המירבית באוטוסטרדה הינה 80 קמ"ש והנסיעה מתנהלת באיטיות. הילדים שוב צמודים למסכים (הדרך היעילה להעביר את הזמן) ולאחר נסיעה קצרה על האוטוסטרדה מגלים שהאוטוסטרדה סגורה בעקבות מיכלית דלק שנוזלת וגשר שנסגר. עושים עיקוף דרך הכפרים, דבר שמאריך את הנסיעה.
לאחר בערך 6 שעות מגיעים להנוי ויוצאים עם הילדים לקניון לשחק באולינג אבל הילדים מגלים משחקייה מטורפת והתוכניות משתנות.
אני והבנים עולים למשחק מציאות מדומה בתלת מימד. נועלים נעליים מיוחדות עם חיישנים ועומדים בתוך מתקן סגור עם משטח מאוד חלק, כך שעל מנת ללכת או לרוץ במשחק, צריכים ללכת ולרוץ גם במציאות. משחקים כעשר דקות ויוצאים רטובים מזיעה. הילדים ממשיכים עוד שעה לשחק ואנחנו קצת מתאוששים במזגן של הקניון.
בשלב מסויים, יותם לוקח 100,000 דונג וממיר אותם במכונה למטבעות משחק (ארוחה שלמה בבורגר קינג עולה 85,000)
לא רק שהוא עושה את השטות הזאת, הוא עושה זאת 2 דקות לפני סגירת המתחם. כאשר גילנו זאת, כבר היה מאוחר מידי להמיר את המטבעות לכסף מאחר וסגרו כבר את הקופות והדבר היחיד שהסכימו , היה להמיר את המטבעות בבובת פיקצ'ו.
העונש של יותם היה שמרגע זה ועד סוף הטיול מחליפים לו את השם לפיקצ'ו (והוא בסדר גמור עם זה. לוקח את זה בהומור)
חוזרים למלון והולכים לישון.

14/9/18 יום שישי

עוד בוקר של יקיצה טבעית. מתעוררים באיטיות.,אוכלים ארוחת בוקר ויוצאים להסתובב בעיר. לא רחוק מהמלון ישנו שוק צעצועים (אוסף רחובות עמוסים בחנויות צעצועים). העיר מתארגנת לקראת חג שחל לקראת סוף החודש ובהמון חנויות מוצגות המון מנורות וראשי דרקונים.  קבוצות של ילדים בגיל הגן מסתובבות גם בשוק. ילדים קטנים בתלבושת אחידה אוחזים בחבל ארוך והולכים כדבוקה אחת. השוק צפוף מאוד וצריכים להיזהר מאוד מהאופנועים שמביאים סחורה לחנויות.
להבדיל מהלילה והיום הראשון בהנוי, נראה שחלה התאקלמות (או פשוט פחות חם ולח) והילדים מאוד נהנים מהעיר. לאחר שוטטות איטית בין חנויות הצעצועים הצבעוניות נוסעים לאטרקציה היומית: ביקור באקווריום ענק. המונית עוצרת מול קניון ואישה צעירה שרואה שאנחנו מתקשים למצוא את המקום, עוזבת את כל עיסוקיה מובילה אותנו אל הכניסה לאתר. נכנסים פנימה ומתחילים סיור בין האקווריומים השונים. מקום מרהיב ביופיו והילדים רצים אחוזי תזזית בין אקווריום לאקווריום נדהמים לגלות עוד ועוד דגים מוזרים, לטאות, פינגווינים, צבים ואפילו טרנטולה.
לקראת סוף הסיור שני ילדים מקומיים קוראים ליותם ורוצים לשחק איתו.
ממשיכים קצת להסתובב בקניון וחוזרים חזרה למלון, הולכים לישון לקראת יקיצה מוקדמת ונסיעה למפרץ הלונג-ביי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

תגובות

תגובות

אהבתם? מוזמנים להשאיר תגובה.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
WhatsApp chat