מי מכיר את השם של הקינוח הפשוט, אך הטעים הזה? עד אתמול בערב, גם אני קראתי לו"אגסים ביין" עד לרגע בו הגשתי את הקינוח לשולחן וסבה האוסטרי של אשתי, אמר לסבתה: "הו – לה בל הלן". <רגע של היסטוריה> את הקינוח הממציא השף הצרפתי אוגוסט אסקפייה וניקרא על השם האופרה של אופנבאך בעלת אותו השם. <רגע של היסטוריה/>

מעבר לטעם של הקינוח, עוד אחד מייתרונותיו, שצריך להכינו יום מראש ולישמור לילה בקירור, כך שזה מפנה לכם זמן ביום האירוח וחוסך עבודה מיותרת.

כאשר אתם בוחרים אגסים לקינוח, ביחרו אגסים מוצקים. לא רכים מדי ולא קשים. ביחרו אגסים גדולים בעלי עוקץ (החלק המחבר בין האגס לעץ) וללא פגמים או מכות.

את אגסים נקלף אך ניזהר לא להסיר ולא לפגוע בעוקץ. רגע לפני שאתם מתחילים לקלוף את האגסים, קחו לימון גדול, ובעזרת קולפן ירקות, הסירו רצועה ארוכה מקליפתו והכניסו לתוך סיר גדול, אשר יכיל את כל האגסים.


את הלימון עצמו, חצו וסיחטו לתוך קערה גדולה עם מים. מי הלימון ישמרו שהאגסים לא ישחירו בזמן שאתם מקלפים את שאר האגסים. על מנת שהאגסים יעמדו יפה על צלחת ההגשה, הסירו רצועה דקה מבסיסם על מנת שיוכלו לעמוד יציב.

לאותו הסיר, שבו שמרנו את קליפת הלימון נכניס עוד כמה תבלינים. זה הזמן לתת לדמיון לפעול ולהכניס את התבלינים האהובים עליכם: מקל קינמון, וניל (מקל חצוי או כף גדושה של משחת וניל), תרמילי הל, כוכבי אניס, כמה מקלות ציפורן (לא יותר מדי, כדי שטעם הציפורן לא ישתלט).

נוסיף לסיר עם לימון והתבלינים כוס סוכר, כוס מים ובקבוק שלם של יין.

מילה על היין – יש האומרים שלא מבשלים עם יין שלא תישתו. אני לדוגמא לא מבשל עם היין שאני שותה! אם אני אבשל עם היין שאני שותה, לא ישאר לי יין לשתיה 🙂 אבל ברגע של רצינות – לא צריך בקבוק יין במאה שקלים לבישול, אבל אם הייתי רואה עשרה בקבוקיי יין במאה שקלים – הייתי נזהר. תמיד תשתמשו ביין טוב לבישול.

את האגסים אפשר לבשל ביין אדום או יין לבן – לבחירתם. יין אדום יצבע את האגסים בסגול והאפקט של המנה יהיה הרבה יותר מרשים.

נניח את הסיר על האש ונבשל עד שכל הסוכר נמס. כאשר הסוכר נמס, נוסיף את האגסים לסיר ונדאג שכולם יכוסו בנוזלים. אם חסרים מעט נוזלים, תרגישו חופשי לכסות במים, אך הדגש הוא על מעט. כסו את  הסיר, ובשלו על להבה בינונית כחצי שעה. אני תמיד מוסיף עוד אגס אחד לסיר (מעבר למספר המנות) אותו אני דוקר חופשי כדי לבדוק אם האגסים כבר מוכנים. בסוף הבישול, האגסים צריכים להיות רכים, אך לא סמרטוטיים ולא רכים מדי. צננו את האגסים ושימרו במקרר לילה.

ממש לפני הגשת המנה, נביא לסף רתיחה מאתיים מל"ל שמנת מתוקה וכאשר השמנת כמעט רותחת, נכבה את האש ונוסיף מאה וחמישים גרם שוקולד לבן (תרגישו חופשי לשנות. אם אתם מבשלים את האגסים ביין לבן – השתמשו בשוקולד מריר עבור הקונטרסט). המתינו חמש דקות וערבבו את השוקולד עד שיווצר קרם אחיד.

סדרו את האגסים על צלחות הגשה וצקו מעט (או הרבה) מקרם השוקולד על האגסים.

7 תגובות

  1. נטלי הגב

    באמת יפה הלנה:-) קינוח מקסים ומרשים, תודה!

  2. fairy_mi הגב

    נראה נפלא, אוהבת מאוד את הקינוח הזה
    פשוט, טעים ותמיד מרשים
    חג שמח עכבישון 🙂

  3. gina הגב

    נראה יפה מאוד , רק תגיד מה עושים עם היין שנשאר (בריח תבלינים) ? לא משתמשים במנה?

  4. פבלובה | מה יש לאכול הגב

    […] אחרי שפעם כתבתי על המתכון של האגסים המבושלים ביין שהומצאו על ידי השף הצרפתי אסקפייה  ושמו של הקינוח,  לה […]

  5. גל הגב

    אחד הפינוקים הגדולים ביותר זה היין שנשאר. עם כל התבלינים שנספגו בו הוא ממש סנגריה מפנקת!
    גיליתי גם שאפשר לחמם אותו שוב (אם הוא לא מצומצם) ולבשל בו נגלה נוספת של אגסים. עובד מעולה.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

שלום. אני טל סורסקי. הבחור שאחראי על כל התוכן בבלוג. שמח שבאתם לביקור ואשמח עוד יותר אם תבואו לעקוב אחרי גם בדף הפייסבוק שלי או בעמוד האינסטגרם. מבטיח שיהיה פה שמח וטעים.

רישום לבלוג באמצעות המייל (אין ספאם!)