מה יש לאכול

זה היה צריך להיות פוסט על קראנץ שוקולד (גם זה יהיה) אבל בגלל תבנית לא צפוייה בעלילה, או ליתר דיוק, העדרה של תבנית, יצא משהו אחר לגמרי, משהו שכבר כמה חודשים אני מחפש ולא מוצא שום דבר שנראה לי. אז לפני מספר חודשים, ישבנו עם עוד זוג חברים בבית קפה ואני הזמנתי עוגת שמרים עם קינמון. מעין שבלול קינמון (עכשיו כולם חושבים – מה הוא עושה עניין מסינבון) אבל עשוי מבצק שמרים (נו ברור…). העניין שהבצק מצד אחד היה בצק שמרים, אבל מצד שני היתה לו קריספיות מיוחדת שהורגשה בכל ביס. רצועה רצועה, קרעתי מהמאפה עד שלא נותר דבר (העובדה שהבת שלי, היא אחת החברות הטובות ביותר של ביתה של בעלת בית הקפה זה כבר סיפור אחר).

את המתכון הזה, אל תכינו כשהאורחים מודיעים לכם שהם בדרך, אלא אם הם זה עתה, עלו על טיסה טראנס אטלנטית. זה בצק שדורש השקעה אבל שווה כל דקה של השקעה. כבר עברו שלוש פעמים מאז שהכנתי את הקראנץ הזה על פי המתכון של עוגיו.נט (וגם הבטחתי לה שאני אכתוב על זה פוסט) ודווקא הפעם, קרה הנס הגדול. אם אתם מתכננים להכין את הקראנץ הזה (ותוסיפו אותו כבר עכשיו ל- To Do שלכם), קחו בחשבון שצריך הרבה זמן כדי לקפל את החמאה, לתת לה להתקרר ולחזור על הקיפולים כמה פעמים.

להכנת הבצק רצוי מאוד להכינו במיקסר, אבל גם לישה ידנית בהחלט אפשרית. תתחילו בלישה של ארבע כוסות ועוד שתי כפות קמח לבן (כוס = 250 מל"ל), כף שמרים יבשים (או שלושים גרם שמרים טריים), חצי כוס פחות כף סוכר, מאה גרם חמאה רכה, מיכל שמנת חמוצה או 200 מל"ל חלב (הכנתי גם עם זה וגם עם זה. יוצא מצויין עם שניהם. אפשר גם גבינה לבנה או יוגורט), כפית מלח, שתי בייצים, כף רום וכפית תמצית וניל (אני וויתרתי – לטעמי לא מורגש).

כאשר הבצק מוכן, נרדד את הבצק על משטח מקומח לעלה גדול בגודל של 15X45 ס"מ.

על מחצית מהעלה, נמרח בצורה אחידה מאה וחמישים גרם של חמאה רכה

ונקפל את החצי ללא החמאה על החצי עם החמאה.
המשך »

לפעמים, החיים עושים לנו תוכניות משל עצמם. את הקדירה הזאת, הכנתי ביום שישי בבוקר במטרה שתיהיה לנו ארוחת צהרים ביום שבת לאחר שנחזור מהטיול ולאף אחד לא יהיה כח לחכות עד שאכין ארוחת צהרים.

בשבת בצהרים, אכלנו שאריות.

בשישי בצהרים, לא יכלנו להתאפק. את המחיר שילמנו בזה שהתעוררנו עם כאבי ראש בגלל עודף היין (לא בקדירה, אלא ששתינו) כי הקטן החליט שחצי שעה מספיקה לו כדי לטעון מצברים (אבל למה ביום ראשון בבוקר, צריכים להעיר אותו בשבע?).

בסוג זה של תבשלים, אפשר לאלתר עם התבלינים וסוגי הירקות שאתם בוחרים להשתמש. מאחר ואני חסיד גדול של "תנו לחומרי הגלם לדבר" אני ממעט להשתמש בתבלינים חזקים ובקדירה זאת, אני נותן לירקות ולתימין לתת את הטון. התבלינים היחידים שיש פה הם פלפל שחור, מלח ומעט אגוז מוסקט. אל תוותרו על שרשי פטרוזיליה וראש (הכי גדול שאתם מוצאים) של סלרי, מאחר והם מעניקים טעם נפלא לעוף וטעימים בפני עצמם. בנוסף, תרגישו חופשי להשתמש בכל שרש או פקעת שאתם אוהבים: שומר, ארטישוק ירושלמי, גזר, בטטות, תפוחי אדמה ו/או כל דבר אחר. אם יש לכם זמן חופשי, תוספת של כמה ראשי ארטישוק (רק טרי) קלופים יתנו טעם נהדר למנה.

להכנת המנה, נתחיל בחימום של מספר דקות של הקדירה על להבה גבוהה. בשלב זה לא מוספים לקדירה שום דבר ופשוט נותנים לקדירה להתלהט ולצבור חום. לאחר מספר דקות, כשהקדירה חמה מאוד (לא לנסות להרים בידים חשופות), נוסיף רבע כוס שמן זית ואם אתם שומרים שהכשרות לא תיכנס הביתה, תוסיפו גם שלושים גרם חמאה.

לתוך הקדירה נכניס כרעיים של עוף, ללא העור ולאחר ניגוב בנייר מגבת. אם הקדירה שלכם לא מספיק גדולה כדי להכין את כל הבשר בפעם אחת, חלקו את הבשר לשניים. תנו לבשר טיגון קצר של דקה וחצי – שתי דקות מכל צד והיפכו לצד השני. בזמן שמטגנים את העופות, יש לתבלם בפלפל שחור גרוס, מלח ומעט אגוז מוסקט.

לאחר טיגון שני צדדיו של העוף, נוסיף לסיר עלעלים מעשרה גבעולים של תימין (טרי) וחצי כוס יין לבן יבש. ניתן לעוף ללגום מעט מהיין ולאחר שתיים – שלוש דקות, נוציא את העוף ונעביר לקערה, שאליה גם נמזוג (בזהירות – הקדירה חמה) את כל הנוזלים.
המשך »

היי אבא,

השבוע, ביום בו קמנו מהשבעה, היית צריך לחגוג עם אמא 40 שנות נישואין. עדין אי אפשר לעכל שמעכשיו השיחות שלנו יהיו רק בצורה של מונולוג. הצירוף מקרים של הקימה מהשבעה ביום הנישואים שלך ושל אמא לא היה היחיד. אמנם לפני שעזבת אותנו, אתה ואמא לא קניתם חלקת קבר זוגית, אבל עכשיו אתה בטח כבר יודע, שאתה קבור בצמוד להורים שלך. ביום בו נקברת, הגיעו לביקור שאול ויפה, זוג חברים שלך ושל אמא שהקשר איתם נותק לפני שנים. חלקת הקבר שליד ההורים שלך היתה שייכת להם, והם הגיעו בבוקר והציעו להתחלף בחלקות.  אתה בטח יודע שהיו עוד ניסים באותו היום. כל מי ששומע מה קרה באותו היום מקבל צמרמורות. כמות האנשים שבאו לחלוק לך כבוד אחרון הדהימה את כל מי שבא לבית הקברות. כמו שאמר המג"ד שלך: "זה היה כמו במלחמה. לא היה צורך בצווים. כל מי שקיבל טלפון עם הבשורה הגיע". כל החיילים שלך מהפלוגה הגיעו. החברים, המשפחה הגדולה. כולם באו להיפרד לעולמים.

אתמול הכנתי שתי עוגות לשאול ויפה שבזכותם זכית למנוחת עולמים לצד הוריך ולמשה וטוני שהיו איתנו בכל זמן השבעה ועזרו לנו לעבור את השבוע המטורף הזה. המתכון מבוסס על מתכון מהספר של אהרוני ורפי כהן – פאי תותים עם קרם פיסוטקים אפוי וקרם פטיסייר. הרבה עבודה. הרבה הכנות. הרבה כלים אבל שווה כל ביס.

נתחיל בהכנת קרם פיסטוקים, שאותו נאפה יותר מאוחר יחד עם הקלתית. נטחן דק, עד כמה שניתן, כוס פיסטוקים לא קלויים (כוס – מאה עשרים וחמישה גרם / מאתיים וחמישים מל"ל).

את הפיסטוקים הטחונים נכניס לתוך קערת המיקסר עם וו הגיטרה (וו K), יחד עם מאה עשרים וחמישה גרם של חמאה רכה, חצי כוס סוכר ועוד שלוש כפות (מאה עשרים וחמישה גרם סוכר) ונפעיל את המיקסר.
המשך »

W.H. Auden Funeral Blues  By

עצרו את כל השעונים

נתקו את הטלפון

שתקו כלבים נובחים שלופי לשון

השקיטו פסנתר ותופים,תנו לדממה כבוד

הביאו את ארון הקבורה והרשו נא לאבל

לבוא.

קראו למטוסים לעוף מעל לראשינו

ולצייר בשמים שתי מילים

הוא איננו

קשרו סרט אבל על צווארי היונים בכיכרות

ולשוטרי התנועה, לבשו כפפות שחורות

הוא היה הצפון שלי מזרח ומערב

יום החול שלי ימי החג אביב וסתיו

הוא היה השיר הירח וכל כוכב אשר ראיתי

חשבתי שנאהב לנצח

וטעיתי

מי צריך עכשיו כוכבים כבו אותם

כסו את השמש ואת הירח גם

רוקנו את האוקיינוס, עיקרו את היערות

כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות

תרגום: יהונתן גפן

מדי פעם, יוצא לי להגיע לשוק לקראת שעת הסגירה שלו. זאת שעה נפלאה להיות בשוק, כי הסוחרים שרוצים להיפטר מהסחורה שלהם רק ישלמו לכם כסף כדי שתקנו מהם את הסחורה ובמקרה כזה, ארגז של קלמניטות יעלה לכם רק עשרה שקלים. ברור, שעכשיו צריך למצוא מה לעשות עם כל כך הרבה קלמנטיות, ומאחר והן מכילות כמות כה רבה של מיץ, הכיוון היה עוגת תפוזים, רק במקום מיץ תפוזים להשתמש במיץ של הקלמנטינות.

בבית נשארה שקית של קוקוס מהפעם האחרונה שהכנתי את הגרנולה וידעתי שגם הקוקוס ישתתף בחגיגה. חיפוש מהיר בגוגל, אחר "עוגת תפוזים וקוקוס של ארומה" הניב מייד מתכון. אין לי שמץ של מושג אם זה באמת המתכון שלהם או לא, אבל זה בהחלט מתכון מעולה.

במקום מיץ התפוזים, טחנתי את הקלמניטות כולל הפרי עצמו. במקרה הזה, הקלמנטינות היו ללא חרצנים, מה  שאיפשר להכניסת לקערת מעבד המזון ולטחון לעיסה אחידה. במידה ויש חרצנים, פשוט חשוב להקפיד לגלען את הקלמנטיות לפני הטחינה, או לחילופין לסחוט את הפרי.

בקערה בינונית, נערבב כוס קמח, שקית אבקת אפייה, כוס סולת וכוס קוקוס (אין תחליף לסולת ושווה להשקיע בק"ג סולת). בנוסף, נקציף ארבעה חלבונים יחד עם שלושת רבעי כוס סוכר (חלבונים הכי נוח להפריד כשהביצה קרה, אבל לחכות שהחלבונים יגיעו לטמפרטורת החדר לפני ההקצפה לתוצאות אופטימליות).

בקערה שלישית נערבב ארבע חלמונים, שלושת רבעי כוס שמן, מעט תמצית וניל טובה (לא בטעם וניל…), וכוס ממיץ הקלמנטיות / תפוזים יחד עם בשר הפרי.  לאחר שהתערובת מתאחדת לתערובת הומוגנית, נוסיף את התערובת היבשה ונערבב עד לאיחוד שתי המסות.

ניקח כשליש מקצף הבייצים ובעזרת מרית, נקפל את הקצף אל הבלילה. הקיפול צריך להיות על ידי יצירת הסיפרה 8 בעזרת המרית. אין שום בעיה לעשות תנועות מהירות של קיפול, כל עוד התנועות נעשות בצורה אחידה ומבלי לשבור את הקצף.

לאחר ערבוב של שליש מהחלבונים המוקצפים (שתפקידו "לפתוח" את המסה ולהפוך אותה לאוורירית יותר לפני הוספת שאר החלבונים) נמשיך באותה הפעולה עם שאר החלבונים המוקצפים ונערבב היטב עד לקבלת מסה אחידה ואוורירית.

את המסה ניצק לשתי תבניות אינגליש קייק משומנות קלות ונאפה בתנור שחומם מראש למאה וחמישים מעלות במשך שלושים וחמש דקות או עד שקיסם יצא יבש מהעוגה (כאשר אתם אופים עוגות, תמיד תתחילו לבדוק אם העוגה מוכנה חמש דקות לפני הזמן הנקוב במתכון. תמיד אפשר להוציא את העוגה לפני הזמן אם היא מוכנה.. קצת יותר קשה להציל עוגה יבשה).

בזמן שהעוגה נאפת לה בתנור, נכין סירופ סוכר על ידי בישול של כוס מים, שלושת רבעי כוס סוכר וחצי לימון סחוט. נביא את התערובת לרתיחה, נערבב היטב עד להמסת הסוכר ונסיר מאש. את הסירופ יש להכין מיד עם הכנסת העוגה לתנור על מנת שהסירופ יספיק להצטנן מעט לפני מזיגתו.

כאשר העוגה יוצאת מהתנור, בעודה חמה, הברישו את העוגה בנדיבות בסירופ הסוכר.

לצערי, העוגה חוסלה לפני שהיה לה סיכוי להצטלם.. אז אם בא לכם לראות אותה (לא יפיפיה אמיתית, אבל יש לה חינוך מעולה והיא באה מבית טוב) אתם יכולים לראות דוגמא שלה אצל עוגיו.נט

ואני אסיים עם ציטוט של עוגיו.נט לגבי העוגה הזאת:

גזור ושמור

מצרכים: (לשתי תבניות אינגליש קייק)

1. כוס קמח
2. כוס סולת
3. כוס שבבי קוקוס
4. שקית אבקת אפיה
5. ארבע בייצים מופרדות
6. כוס מיץ תפוזים / קלמנטינות (6 בינוניות)
7. כפית תמצית וניל
8. שלושת רבעי כוס שמן
9. שלושת רבעי כוס סוכר

לסירופ סוכר:

1. כוס מים
2. שלושת רבעי כוס סוכר
3. חצי לימון סחוט

אופן ההכנה:

1. לחמם תנור למאה וחמישים מעלות.
2. בקערה לערבב את הקמח, אבקת אפיה, סולת וקוקוס
3. בקערה אחרת לערבב היטב את המיץ, שמן, חלמונים וניל
4. להקציץ את החלבונים עם הסוכר לקצף יציב
5. לערבב היטב את שתי התערובות
6. לקפל שליש מהחלבונים עם מסת העוגה
7. לקפל את שאר החלבונים עם העוגה.
8. לצקת לשתי תבניות אינגליש קייק
9. לאפות שלושים וחמש דקות או עד שקייסם יוצא יבש.
10. בזמן שהעוגה בתנור לבשל את סירופ הסוכר עד להמסת הסוכר.
11. כאשר מוציאים את העוגה מהתנור, להבריש את העוגה עם סירופ הסוכר.

בתאבון.

כשהבכורה היתה תינוקת, היא קיבלה את המחמאה שיש לה אנינות טעם של פח זבל. כל מה שהכנסנו לה לפה היא אכלה (ובהנאה גדולה). לצערי, עם הגיל הילדים מתחילים להיות יותר ויותר בררניים באוכל, אולם חוק הבית אומר שחייבים לטעום מהכל, ואם לא טעים, לא חייבים לאכול. כפי הנראה, כל מאכל יותר טעים מתחליפי החלב, ויותם עושה רושם, אימץ את הרגלי האכילה של אחותו הבכורה ומוכן לאכול כל דבר שרק יתנו לו.

השבוע, הוא קיבל שאריות של עדשים שחורות מבושלות, אשר נשארו מהמג'דרה. בגלל שזה היה מעט יבש מדי, הסו-שף החליטה להוסיף לעדשים מעט אבוקדו מרוסק מה שמיד גרם לחיסול המנה והוביל לסלט חדש ומעולה, שאפשר לאכול קר, פושר או חם (כאשר אוכלים את הסלט מיד לאחר בישול העדשים ואז הניגוד הוא לא רק בין המרקם הרך של האבוקדו והעדשים, אלא גם בין טמפרטורת האבוקדו והעדישים).

אין יותר מדי עבודה עם הסלט הזה. לכמות של ארבעה אנשים, יש לבשל מאתיים וחמישים גרם של עדשים שחורות (בסופר מוכרים חבילות של חצי ק"ג כך שזה יוצא חצי שקית). את העדשים יש לבשל כעשרים וחמש דקות בהרבה מים עד לריכוכן של העדשים, אך לא להפוך את העדשים לסמרטוטים. אנחנו רוצים להרגיש את הנגיסות שלהן.

נסנן את העדשים ממי הבישול ונעביר לקערת הגשה. בנוסף ניקח שלושה אבוקדו בשלים, אך לא רכים מדי. את האבוקדו נקלוף בעזרת סכין או קולפן ירקות ונחתוך לקוביות.

מה שנשאר לעשות זה להוסיף חצי צרור של כוסברה קצוצה יחד עם המון מיץ לימון טרי (שני לימונים בינוניים המעץ של השכנה), פלפל שחור ומלח.

אם אתם אוהבים חריף, אפשר להוסיף מעט פלפל חריף מנוקה מהגרעינים וקצוץ דק.

ועוד כמה עדכונים…

עוד מעט יחזור להיות לי מעט זמן פנוי וקצב העדכון יחזור (בשאיפה) להיות פוסט בשבוע. עד אז, אתם מוזמנים להנות מאינדקס המתכונים החדש שלי וגם אם בא לכם לקבל עדכונים דרך הפייסבוק, אתם מוזמנים להצטרך לעמוד שלי בפייסבוק.

להתראות.

לא קורה לי הרבה שאני לא יודע איך להתחיל את הפוסט. לסופרים אני מניח שזה קורה הרבה, אבל אני לא חושב שמצפים מסופר לפרסם ספר חדש כל שבוע. אני חושב שהפעם אני פשוט אתחיל בתודה ענקית לנטלי – עוגיו.נט שפתחה את ביתה בפני קבוצת בלוגרים שכללה את אריאלה פיקסלר אלון מבישול בקצב הסלסה, יובל מפשוט מבשל פשוט, מירב CooknBack, ענבל – פיית העוגיות, יערה מבישולוג, שלצערנו הרב נאלצה לבטל בדקה ה90, ואנוכי למפגש פסגה של בלוגרים.

אחרי מעל מאתיים (200!) הודעות אי-מייל אינספור שיחות טלפון, כמה חודשים של נסיונות תיאום ומציאת תאריך נוח לכולם, מיני מפגש פסגה בארוחת ערב של תערכות מבשלים סוף סוף יצא לפועל מפגש בישולים של כמה מחבריי הבלוגרים שאת חלקה פגשתי פעם ראשונה, חלקן פעם שנייה ולצערי הרב, אחת לא הצליחה להגיע. הרעיון של המפגש היה להיפגש בבוקר בשוק האיכרים בנמל ת"א, לקנות את המצרכים וללכת לעוגיו.נט הביתה ולבשל אצלה. מפה זה רק הסתבך…

Share

לאלו מכם שמתכננים מפגש דומה – המלצה חמה: קנו את כל המצרכים מראש וביקור של חצי שעה בשוק, אכן יסתיים לאחר חצי שעה ולא לאחר כמעט שלוש שעות של סיבוב בשוק, בחנויות, בנמל יפו, בכספומט ושוב בנמל יפו וכו'. שיאו של מסע הקניות היה בחנות הדגים שבתוך נמל יפו.  לאחר קבלת המלצה חמה מאוד לקנות דגים רק שם, הגענו לחנות, שילמנו על הדגים (לא אחרי ששלחו אותנו להוציא כסף בכספומט ביום שישי לפני הצהרים ביפו…) ולאחר התשלום על הדגים, כאשר ביקשנו לנקותם, נשלחנו לחדר ליד, שם התגלה תור של חמישה אנשים עם שקיות מלאות דגים המחכים לניקוי. בשיא הלחץ, כאשר בביתה של נטלי כבר החלו הבישולים, מנקה הדגים מסתובב ואומר: "אני עכשיו יוצא להפסקה וחוזר עוד חצי שעה".  למזלי, בגלל העיניים היפות שלי (והטיפ שהשארתי לו) הוא הסכים לנקות את הדגים שלי לפני היציאה להפסקה.

טו מייק ש לונג סטורי שורט…

בזמן שאני ויובל קנינו את הדגים, אריאלה החלה להכין את מרק הבצל, המבוסס על ציר עוף מעולה והוגש עם מנה גאונית של סיגרים ממולאים בגבינת פקורינו, פרמז'ן ואגוזי פקאן.

יחד עם המרק, לא הפסקנו לטחון מלחם האגוזים שנטלי הכנינה על בסיס מחמצת.

לאחר המרק, אכלנו מוסר ים על מצע של תרד ערבי עם פול טרי וזייתי קלמטה שחורים (מתכון בהמשך הפוסט)

המשך »

השבוע, יצא לי לעבור בשוק בדרך הביתה, בלי שום תכנון מוקדם לתבשיל כלשהו. באחד הדוכנים ראיתי צרור של שורשי פטרוזיליה ומבלי לחשוב יותר מדי, לקחתי את הצרור תוך ידיעה שמשהו כבר יצא מזה (ואם לא, אפשר לנשנש את זה כמו גזר). לאותה השקית נכנס גם שורש בשרני של סלרי (להבדיל מאחיו שקונים בסופרים, שם במקרה הטוב אפשר לראות את השורש בלי מיקרוסקופ אלקטרוני ובמקרה הפחות טוב, אחרי המאמץ של הניקוי והקילוף, מתקבל ספוג עם ארומה של סלרי).

כשהגעתי הביתה, חבילה קטנה של עדשים שחורות, שהתחבאה בתחתית הארון, צדה את עיניי ובאחת נרחץ גורלן של העדשים, שורשי הפטרוזיליה והסלרי.

מרק עדשים הוא אחד המרקים האהובים עלי. אפשר לאכול אותו כמרק בפני עצמו, אפשר להפוך אותו ל"מרק מג'דרה" ולהוסיף לכל צלחת מרק, כמות נכבדת של אורז לבן (מבושל), ופשוט להפוך צלחת מרק לארוחה בפני עצמה, או לילד שלא אוהב מרק, אפשר "לדוג" את העדשים ולהכין מג'דרה. תוסיפו  בוכטה של שקדי מרק ובכלל, תענוג.

אחד הדברים שאני אוהב במרקים, זה את המרקמים השונים של הרכיבים השונים ואם בכלל אתם רוצים כיף גדול בפה, הקפידו על חיתוך שונה של סוגי ירקות שונים. את הסלרי, חיתכו לקוביות. את הבצל, קיצצו דק. ארבע שיני שום – גם לקצוץ דק (או לכתוש). לפני שאתה משליכים את גבעולי הסלרי לפח, שיטפו אותם היטב משאריות הבוץ והחול שדבק בהם וקיצצו אותם לטבעות דקות. חמישה – שישה גבעולי סלרי יספיקו.

שלושה -ארבעה גזרים חתכתי לרצועות דקיקות וארוכות בעזרת קולפן יעודי (משונן) ואת שורשי הפטרוזילה, לאחר קילוף גיררתי על פומפיה גסה. נכון, יש פה שימוש בהרבה כלים: קולפן ירקות, פומפיה, מכשיר לחיתוך הגזר, סכין לשורש הסלרי – אבל הניקוי של הכלים קליל והתוצאות יצדיקו את המאמץ.

נחמם סיר בינוני עם ארבע – חמש כפות של שמן זית וכאשר השמן חם, נוסיף את הבצל והשום. נאדה מספר דקות ונוסיף את שאר הירקות. ניתן ערבוב רציני ובינתיים, ניקח חבילה (קטנה, של חמש מאות גרם) של עדשים שחורות, נניח במסננת ונשטוף היטב תחת זרם מים.

באופן עקרוני, אפשר להכין את המרק גם מעדשים ירוקות (אולם זמן הבישול יתארך מעט). עדשים כתומות לא יתאימו למרק זה, מאחר והן נוטות להתפורר בבישול ממושך.

נמשיך את טיגון הירקות וכאשר הירקות מתרככים מעט, נוסיף את העדשים, נכסה בציר עוף (שני ליטר) ונערבב היטב. כל מה שנותר עכשיו זה לבשל את המרק על סף רתיחה (להבה בינונית) בערך חצי שעה, עד שהעדשים מתרככות ואז לתבל בפלפל שחור גרוס טרי ומלח.

כאשר המרק מוכן, כל מה שנותר זה להתענג עליו כמו שהוא, או להוסיף כמה כפות גדושות של אורז לבן מבושל.

גזור ושמור

מצרכים: (לשש מנות)

1. חמש מאות גרם עדשים שחורות או ירוקות
2. חמישה שורשי פטרוזיליה קלופים ומגוררים על פומפיה גסה
3. ראש סלרי גדול קלוף וחתוך לקוביות בינוניות
4. שלושה – ארבעה גזרים קלופים וחתוכים לגפרורים
5. בצל גדול – קצוץ דק
6. ארבע שיני שום כתושות או קצוצות דק
7. ארבעה – חמישה גבעולי סלרי (מה שנשאר מהשורש) שטופים היטב ופרוסים לטבעות דקות
8. שני ליטר ציר עוף (או ירקות)
9. פלפל שחור ומלח
10. ארבע – חמש כפות שמן זית
11. להגשה – אורז לבן מבושל (אופציה בלבד)

אופן ההכנה:

1. לחמם סיר עם שמן זית וכאשר השמן חם לטגן את הבצל והשום עד לריכוך הבצל.
2. להוסיף את שאר הירקות ולאדות מספר דקות עד לריכוך הירקות.
3. לשטוף היטב את העדשים ולהוסיף לסיר.
4. לערבב היטב ולהוסיף את ציר העוף (או הירקות).
5. לבשל את המרק כחצי שעה עד לריכוך העדשים (אם בחרתם בעדשים ירוקות – זה יקח מעט יותר זמן)
6. לתבל בפלפל שחור ומלח.

בתאבון.

וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.

יותם, בדיוק בגיל בו מתחילים לאכול אוכל מוצק (למעט האמת, הוא כבר מקבל טעימות מגיל 4 חודשים). לאחרונה, קניתי שקית של ערמונים על מנת לנסות ולשחזר את מרק הערמונים המדהים והמעולה והטעים וכל מחמאה שתרצו שאכלתי בארוחת הגאלה של תערוכת מבשלים 2010. לאחר כמה ימים, שלא יצא לי להתפנות למרק הערמונים, החלטתי להכין מרק אחר על בסיס הערמונים ויצא מרק תפוחי אדמה וערמונים. להבדיל ממרקים אחרים, המרק הוא פרווה. ללא שמנת וללא ציר עוף.  המרקם של המרק קטיפתי (אין לי מושג מי פעם טעם קטיפה והחליט שזה המרקם, אבל מי אני שאשבור לו או לה את המילה), והטעם שלו, פשוט מעולה! מי שבמיוחד נהנה מהמרק היה יותם, שבטוב ליבו, הסכים להשאיר גם לשאר בני הבית מעט מהמרק.

אני מניח שבפעם הבאה שאכין אותו, אקנה ערמונים קלופים ואחסוך את המטלה הזאת, אבל אין כמו החוויה.

על מנת לקלוף את הערמונים, נחמם את התנור לטמפרטורה של מאה ושמונים מעלות ובזמן שהתנור מתחמם, בעזרת סכין חדה, נחרוץ איקס בבסיסו של כל ערמון. אם הידים שלכם חשובות לכם, עשו זאת בזהירות מירבית שהסכין לא תחליק ותוריד לכם יד או חלק מהיד.

לאחר הכנת כל הערמונים וכאשר התנור מגיע לטמפרטורה של מאה ושמונים מעלות, נכניס את הערמונים לתנור למשך עשרים וחמש דקות. בזמן זה, הערמונים יפתחו ויהיה אפשר לחלץ את הערמון מהקליפה. בזמן שהערמונים בתנור, אתם יכולים לדמיין את עצמכם מטיילים באחת מבירות אירופה, בערב חורפי, קפוא אך לא גשום, מסתובבים לכם בכיכר העיר ובפינת הכיכר, על ידי דוכני הפירות, עומדות עגלות עם דוודים מהבילים, אשר בתוכם גחלים לוחשות, אשר קולות את הערמונים ומוכר הערמונים, מגיש לכם נייר עיתון מגולגל שבתוכו ערמונים לוהטים.

טוב.. לא להיסחף. יש עוד דברים לעשות.

ניקח ראש סלרי אחד גדול ובשרני (ולא ספוגי), ננקה אותו היטב ונחתוך לקוביות גדולות
המשך »

אי שם באמצע שמות השמונים, בתקופת שיא החנניות, טרם הגיל בו יוצאים לדיסקוטקים וכבר מותר לקנות בירה (למרות שאז, בירה היתה מרה ומגעילה אבל היה צריך לשתות עם החברה) השתייכתי לחבורת חננות שהבילוי שלנו בימי שישי היה להיפגש כל פעם אצל מישהו אחר ולהכין בלינצ'ס. אפשר היה לראות ברחובותיה של קריית ביאליק חבורת בני נוער רוכבים על אופניים כשלאחד מהם היתה שקית שבתוכה מחבת חשמלית להכנת בלינצ'סים(נראה אתכם מנחשים מי זה היה).

אני חושב שבערך מאותה התקופה לא אכלתי בלינצ'ס.

השבוע, לרגל ארוחת חנוכה, התבקשתי להכין בלינצ'ס פטריות אז לרענון, הכנתי את סבב אחד של בלינצ'סים ערב לפני האירוע ולהפתעת המשפחה, גם בוקר למחרת העלים נשארו טריים וטעימים.

המתכון לעלים מאוד, אבל מאוד פשוט להכנה ואפשר להכינוי גם ביד עם מטרפה או בעזרת מעבד מזון (אם אתם צריכים כמויות גדולות יותר).

המתכון הבסיסי יתאים לשמונה – תשעה עלים ופשוט תכפילו את הכמויות אם אתם צריכים יותר.

אם אתם מכינים מנה אחת, תתחילו עם הקמח. הכניסו כוס קמח לתוך קערה יחד עם קורט מלח. מיזגו שליש כוס חלב ובעזרת מטרפה, טירפו היטב עד לקבלת משחה אחידה. הוסיפו עוד שליש כוס חלב וערבבו היטב. כעת, הוסיפו ביצה אחת, כף שמן, עוד שליש כוס חלב ועוד ארבע כפות חלב וערבבו היטב עד לקבלת בלילה חלקה. בסוף התהליך המרקם של הבלילה צריך להיות חלק וסמיך בערך כמו שמנת מתוקה.

במידה ואתם מכינים כמות גדולה יותר או שעובדים עם מעבד מזון, הכניסו את כל החומרים למעט החלב לתוך מעבד המזון עם להב הפלדה. הפעילו את מעבד המזון ומיזגו את החלב באיטיות דרך הפתח היעודי. כאשר מתקבלת בלילה חלקה ואחידה, עיצרו את פעולת מעבד המזון.

כדי לטגן את הבלינצ'סים, רצוי מאוד להשתמש במחבת טפלון או טיטניום, או כל מחבת שכלום לא נדבק אליה.

נחמם את המחבת וכאשר המחבת חמה, אך לא יותר מדי חמה, נשמן במעט מאוד שמן (פחות מכפית) ונמרח בעזרת מברשת.

אם יש לכם סט כוסות מדידה, זמן הזמן להוציא את כוס מידה של הרבע כוס, שמתאימה בדיוק למחבת בקוטר 22 ס"מ. אם לא, כל מצקת תעשה את העבודה מצויין, כל עוד לא תציפו את המחבת בבלילה. הבלינצ'ס צריך לצאת דק ולא עבה כמו פנקייק.

מהרגע שמזגתם את הבלילה למחבת יש לכם כמה שניות להטות את המחבת לכל הכיוונים על מנת לפזר את הבלילה באופן אחיד לפני שהבלילה מתייבשת.

לאחר כחצי דקה בערך, צידו האחד של הבלינצ'ס יהיה מוכן. פה אל תתפסו אותי על השניה. למחבתות שונות יכולות אגירת חום שונות ועוצמה הלהבה גם כן משפיעה על כמה מהר הבלינצ'ס יהיה מוכן. כלל האצבע אומר שכשאתם רואים בועיות קטנטנטות על פני הבלינצ'ס זה הזמן להפוך לצד השני.
המשך »